רי"ף על הש"ס/מכות/פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | רמב"ן | ריטב"א | המאירי
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


(דף יג.) (ג ב)

אלו הן הלוקין הבא על אחותו וכו' (דף יז.) הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח וחכמים אומרים משלח ואינו לוקה זה הכלל כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה:

גמ' (דף טו:) תאני תנא קמיה דרבי יוחנן כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה קיים עשה שבה פטור ביטל עשה שבה חייב א"ל רבי יוחנן מאי קא אמרת קיים פטור לא קיים חייב ביטל חייב לא ביטל פטור תני קיימו ולא קיימו כלומר אע"פ שלא בטלו לעשה כיון שלא קיימו לוקה על לא תעשה:

מתני' (דף כ.) הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו והמשחית פאת זקנו והשורט שריטה אחת על מת חייב שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת וחייב על הראש שתים אחת מכאן ואחת מכאן ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה ר' אלעזר אומר אם נטלו כולו כאחת חייב ואינו חייב אלא אחת ואינו חייב אלא עד שיטלנו בתער ר' אלעזר אומר אפילו לקטו במלקט או ברהיטני חייב:

גמ' ת"ר לא יקרחו יכול אפילו קרח ארבע וחמש קרחות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל קרחה לחייב על כל קרחה (ד א) וקרחה בראשם מה ת"ל לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהו חייבין אלא על בין העינים בלבד מנין לרבות כל הראש ת"ל בראשם אין לי אלא כהנים שריבה הכתוב בהם מצות יתרות ישראל מנין נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה מה כאן חייב על קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים אף להלן חייב על כל קרחה וקרחה וחייב על הראש כבין העינים ומה להלן על מת אף כאן על מת (דף כ:) וכמה שיעור קרחה רב הונא אמר כדי שיראה מראשו ור' יוחנן משום ר' אלעזר בן שמוע אומר כגריס:

והמקיף פאת ראשו:

ת"ר פאת ראשו סוף ראשו איזהו סוף ראשו זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו תאני תנא קמיה דרב חסדא אחד המקיף ואחד הניקף לוקה ואוקמה רב אשי במסייע דה"ל כעושה מעשה ולפיכך לוקה ומאן דמקיף לכולי רישיה חייב דקי"ל הקפת כל הראש שמה הקפה ומאן דמקיף ליה לקטן חייב דגרסינן בנזירות איתמר המקיף את הקטן רב הונא אמר חייב ורב אדא בר אהבה אמר פטור א"ל רב אדא בר אהבה לרב הונא בנך דידך מאן מקיף ליה א"ל חובה אמר חובה תקברינהו א לבנה כולהו שניה דרב אדא בר אהבה לא איקיים זרעא לרב הונא מחובה והלכה כרב הונא וקי"ל דאשה שהקיפה ושניקפה פטורה דכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך כל שישנו בהשחתת זקן ישנו בהקפת פאת ראש והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת פאת זקן ליתנהו בהקפת פאת ראש ותנן נמי כל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה אחד אנשים ואחד נשים חייבים חוץ מבל תקיף ומבל תשחית ובל תטמא למתים: אמר רב מקל אדם את כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה כי קאמר רב בשאר אברים אבל בית השחי ובית הערוה לא אמר ושאר אברים מי שרי והא תניא העברת שער אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים כי קאמר רב במספרים וכי תניא ההיא בתער והא רב בתער אמר אימא כעין תער אמר רב חייא בר אבא א"ר יוחנן המעביר בית השחי ובית הערוה הרי זה לוקה מאי לוקה מכת מרדות מדרבנן ההוא דאיתחייב נגדא קמיה דר' אמי איגלי בית השחי דידיה חזייה ר' אמי דלא הוה מגלח אמר להו שבקוה דין מן חבריא הוא בעי מיניה רב מר' חייא מהו להקל א"ל אסור והא קא גדיל וקא מצטער א"ל בר פחתי גבול יש לו כל זמן שהוא גדל נושר בעא מיניה רב מרבי מהו לחוך א"ל אסור בבגדו מאי א"ל מותר ואיכא דאמרי הכי בעא מיניה ד בתפלה בבגדו מהו א"ל אסור ולית הלכתא כותיה:

המשחית אפאת זקנו:

ת"ר פאת זקן סוף זקנו שבולת הזקן:

הסורט סריטה אחת על ה' מתים וכו' ת"ר ושרט יכול אפי' שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים ת"ל לנפש אינו חייב אלא על המת בלבד (דף כא.) אמר שמואל המסרט על בשרו בכלי חייב מיתיבי שריטה וגדידה אחת היא אלא ששריטה ביד וגדידה בכלי הוא דאמר כר' יוסי דסבר שריטה וגדידה אחת היא תני תנא קמיה דר"נ על מת בין ביד בין בכלי חייב על עבודת כוכבים ביד חייב בכלי פטור והא איפכא כתיב ויתגודדו כמשפטם בחרבות וברמחים אלא אימא בכלי חייב וביד פטור וכן הלכתא דמסקנא היא וחייב על הראש שתים מחוי רב ששת בי פירקא רישא ועל הזקן שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה מחוי רב ששת בי פירקי בדיקנא:

ואינו חייב עד שיטלנו בתער (ד ב) ת"ר ופאת זקנם לא יגלחו יכול גילחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית יכול אפילו לקטו במלקט או ברהיטני יהא חייב ת"ל לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער:

מתני' הכותב כתובת קעקע קעקע ולא כתב כתב ולא קעקע אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש אינו חייב עד שיכתוב שם השם שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה':

גמ' א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי עד דכתב אני ה' ממש אמר ליה לא כדתני בר קפרא אינו חייב עד שיכתוב שם עבודת כוכבים שנאמר וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ה' ולא אחר:

אמר רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה אסור לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראה ככתובת קעקע רב ביבי בר אביי קפיד אפי' אריבדא דכוסילתא רב אשי אמר כל מקום מכה מכתו מוכחת עליו:

מתני' נזיר שהוא שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת היה לבוש כלאים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תלבוש אל תלבוש והוא פושט ולובש חייב על כל אחת ואחת היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת:

גמ' (דף כא:) אמר רב ביבי אמר רב אסי לאו פושט ולובש ממש אלא אפילו מכניס ומוציא בית יד אונקלי שלו מחוי רב אחא בריה דרב איקא עיולי ואפוקי רב אשי אמר אפילו לא שהה אלא כדי לפשוט וללבוש חייב:

מתני' כמה מלקין ד אותו ארבעים חסר אחת שנאמר במספר ארבעים מנין שסמוך לארבעים ר' יהודה אומר ארבעים שלימות וכו':

(דף כג.) כל חייבי כריתות שלקו נפטרין מידי כריתתן שנאמר ונקלה אחיך לעיניך משלקה הרי הוא אחיך דברי ר' חנניא בן גמליאל וכו':

גמ' (דף כג:) אמר רב אדא בר אהבה אמר רב הלכתא כרבי חנניא בן גמליאל:

משנה רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

סליקא לה פרק ואלו הן הלוקין וסליקא לה מס' מכות