קטגוריה:תהלים קמד ה

<< | ספר תהלים • פרק קמ"ד • פסוק ה' | >>

מהדורת הכתיב:

יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו.

המהדורה המנוקדת:

יְהֹוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ.

המהדורה המוטעמת:

יְ֭הֹוָה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וְתֵרֵ֑ד
גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

יְ֭הוָה הַט־שָׁמֶ֣י/ךָ וְ/תֵרֵ֑ד גַּ֖ע בֶּ/הָרִ֣ים וְֽ/יֶעֱשָֽׁנוּ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

יְ֭הוָה דחי (משנה, דרגא 3)

הַט־שָׁמֶ֣יךָ מונח (משרת, דרגא 5) וְתֵרֵ֑ד אתנחתא (מלך, דרגא 2)

גַּ֖ע טרחא (משרת, דרגא 5) בֶּהָרִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) וְֽיֶעֱשָֽׁנוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ הטה באלכסון את השמים שאתה עליהם וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ ויצא מהם עשן (רמז למעמד הר סיני: "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ" - שמות יט יח).

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ה'. הט - רמז לגזירות הבאות העתידות מהשמים. וטעם גע בהרים - באש היורדת. על כן ויעשנו - והטעם כי ההרים שהם עומדים אם תגע בהם מיד יעשנו אף כי האדם שהוא הבל.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הט שמיך" - כאומר אם בשאול פגעה מדת הדין מכל שכן במלכי העכו"ם ולזה הט שמיך למטה ותרד עליו ותגע בהרים הם מלכי העכו"ם ויעלו עשן כי תבער בהם אש ה' והוא ענין מליצה לומר שפוט אותם במשפט הראוי