מצודות על תהלים קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על תהלים · קמד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אצבעותי" - כפל הדבר במ"ש

"המלמד ידי" - כל הנצחון שאני עושה במלחמה לא באה בכח ידי כי ה' הוא המלמד ידי למלחמה

מצודת ציון

"צורי" - מלשון צור וסלע ור"ל חזקי

"לקרב" - ענין מלחמה כמו קרבות יחפצו (לעיל סח)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרודד" - השוטח עמי להיות מצע תחתי ונכנעים לי ועל משפחת בית שאול יאמר שהיו מבני עמו והיו לו לאויבים ואחר זה נפלו בידו ומשל בהם

"ומפלטי" - ומציל אותי ולתוספת ביאור אמר לי

"מגיני" - הוא לי מחסה כמגן

"חסדי" - הוא העושה עמדי חסד והוא לי למבצר חזק והוא משגבי

מצודת ציון

"ומצודתי" - עניינו מבצר חזק

"הרודד" - ענין שטיחה ורקיע כמו וירקעו את פחי הזהב (שמות לח)ת"א ורדידו וכן לרד לפניו גוים (ישעיהו מה)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחשבהו" - עם שאתה מחשיב אותו בעולם

"ה' מה אדם ותדעהו" - אתה ה' במה נחשב האדם עם שאתה מחבבו

מצודת ציון

"ותדעהו" - הוא ענין חיבה כמו ידעתיך בשם (שמות לג)כי המחבב למי הוא יודעו ומכירו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כצל עובר" - ימיו עוברים מהרה כצל הזה שאין עומד זמן רב במקום אחד כי כאשר ינטה השמש עובר הוא ממקומו ואמר זה על שאול במה נחשב הוא בכל הגדולה והכבוד שהיה לו הלא פתאום נאבד מן העולם ואיננו

"להבל דמה" - הלא הוא דומה אל ההבל היוצא מן הפה שאין בו ממש

מצודת ציון

"דמה" - מלשון דמיון

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הט שמיך" - כאומר אם בשאול פגעה מדת הדין מכל שכן במלכי העכו"ם ולזה הט שמיך למטה ותרד עליו ותגע בהרים הם מלכי העכו"ם ויעלו עשן כי תבער בהם אש ה' והוא ענין מליצה לומר שפוט אותם במשפט הראוי

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חציך" - הם הרעמים

"ותפיצם" - מגודל החרדה

מצודת ציון

"ברוק ברק" - ר"ל שלח את הברק

"ותפיצם" - ענין פזור

"ותהמם" - מלשון מהומה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פצני" - פצני בידך והצילני ממים רבים ולתוספת ביאור אמר מיד בני נכר הם העכו"ם אשר קמו עליו

מצודת ציון

"פצני" - ענין פתיחה כמו פציתי פי (שופטים יב)ור"ל פתח אותי מן המאסר והסכנה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר פיהם" - על אשר פיהם ידבר שוא וכח ימינם הוא מיומן לעשות שקר ולא גברו לאמונה ולא כן אני ולזה הצילני מידם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בנבל עשור" - תחסר הוי"ו ומשפטו בנבל ועשור והוא שם כלי נגון בת עשרה יתירים

"אשירה לך" - כשאנצל מידם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחרב רעה" - הוא חרב שאול הקרויה רעה על כי לא חשך מלרדוף אחריו כי היה בטוח שדוד לא ישלח בו יד כי משיח ה' הוא

"הפוצה את דוד" - עם כי דוד עצמו אמרו עכ"ז אמר כאחר המדבר וכן וישלח ה' וגו' ואת שמואל (שמואל א יב) ולא אמר ואותי עם כי שמואל עצמו אמרו

"הנותן" - אתה הוא הנותן תשועה למלכים כי עם כל חוזק המלכים צריכים המה לתשועתך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פצני" - כמו שפצית אותי מחרב רעה של שאול כן פצני מיד בני נכר אשר דוברים שוא ועושים שקר ולא כן אני

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בנותינו כזויות" - כמו זויות הבנין העשויות מאבנים מחוטבות ביושר רב עד אשר ידמו לאבן אחת והמה דמות תבנית אבני בנין היכל מלך שהמה מחוטבות מאוד ור"ל כמו זויות כאלה נראים יפה מבלי מקום מעוקם כן בנותינו לא נמצא בהן דבר מעוקם ושום נדנוד עבירה ופריצות

"מגודלים בנעוריהם" - כי כן המה מגודלים ביראת חטא מימי נעוריהם וכמ"ש חנוך לנער וגו' גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב)

"אשר בנינו" - ר"ל ראוים אנו להצלה על אשר בנינו המה כנטיעי האילנות נאים ומנוקים ממום עבירה

מצודת ציון

"מחוטבות" - ענין כריתה וחתוך כמו מחוטב עציך (דברים כט)

"תבנית" - דמות

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צאננו מאליפות" - הצאן יתרבו בחוצותינו לאלפים ולרבבות

"מזוינו" - הדרך לתת התבואה באמצעית החדר וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות ולזה אמר מזוינו מלאים וגו' ר"ל בעבור זה ראויים אנו להיות זויות חדרי התבואות מלאים מתבואות עד אשר יוציאו מהם לפרנסה משעת האסיף מזון שנה זו עד שעת האסיף מזון שנה שאחריה ולא יחסר כל ימות השנה

מצודת ציון

"מזוינו" - מלשון זויות

"מפיקים" - מוציאים כמו ויפיק רצון (משלי ח')

"מזן" - מלשון הזנה ומזון

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין צוחה" - לא יהיה נשמע ברחובותינו קול צוחה בעבור בהלה ופחד מה כי לא תהיה בנו

"ואין יוצאת" - לא יהא נפש מהם יוצאת בשבי

"אין פרץ" - לא יבא פרצה לא בנו ולא בבהמתנו

"אלופינו מסובלים" - השוורים שלנו יהיו בעלי סבל טעונות משא כבד ר"ל יהיו שמנים ובעלי בשר וכאלו יחשב עליהם למשא

מצודת ציון

"אלופינו" - הם השוורים וכן שגר אלפיך (דברים ז)

"מסבלים" - ענין טעינת משא כמו נושא סבל (מלכים א ה)

"פרץ" - מלשון פרצה

"צוחה" - ענין הצעקה על הצרה וכן וצוחת ירושלים עלתה (ירמיהו יד)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשרי העם" - משובח העם שכך הרבה טובה יש בידו ומשובח העם שה' הוא אלהיו אשר בידו להשפיע טובה מרובה בגמול המעשה כי ידו לא תקצר

מצודת ציון

"אשרי" - ענין שבח כמו אשרי האיש (לעיל א)