פירוד מביא לאובדן

(תהלים צב י): "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ ה', כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן."

- כי הנה, אני רואה את אויביך ה' מתקרבים; כי הנה, אני רואה שעוד מעט אויביך ה' יאבדו, כי הם, כל פועלי האוון, יתפרדו ויסתכסכו ביניהם, לפני שיספיקו להוציא לפועל את מזימות האוון (הרשע) שלהם.

הקבלות

בפסוק זה רואים את הקשר ההדוק בין פירוד לבין אבדן: המילה יאבדו מקבילה למילה יתפרדו. וכן ב (איוב ד יא): "לַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ ": הליש (האריה - משל לרשע) אובד, ובניו לא ממשיכים את דרכו אלא מתפרדים ומתפזרים. ניתן לראות כאן גם נבואה - שה' יפריד את הרשעים ויאבד אותם, גם תפילה שכך יקרה. ניתן לראות כאן גם תוכנית לפעולה: כדי להאביד את הרשעים, צריך לגרום להם להתפרד; צריך לגרום שיהיה פיצול פנימי ביניהם.

במקביל, אנחנו עם ישראל חייבים להתאחד. כך לומדים מ (אסתר ג ח): "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם ": המן אמר למלך, שיש עכשיו שעת-כושר לאבד את כל היהודים, כי הם מפורדים (ראו פורים ואחדות ישראל ). התפרדות היא ההפך מהתלכדות והתדבקות, כמו ב (איוב מא ט): "אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ, יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ "(זה נאמר על קשקשים בשריון) ; מכאן, שכדי שלא נאבד, אנחנו חייבים להיות מלוכדים ומדובקים איש באחיו.