בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב הצומח ומתרבה מהר, אך גם נובל מהר, וַיָּצִיצוּ ויציצו כמו עשב כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן - לְהִשָּׁמְדָם סופם שהם נשמדים עֲדֵי עַד.
עם טעמים:
בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים ׀ כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כׇּל־פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּׁמְדָ֥ם עֲדֵי־עַֽד׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
בפרוח - הם המצליחים בארץ.
וטעם להשמדם – זאת היא אחריתם כמו: יחד כסיל ובער יאבדו כאשר פירשתי, או שהשם ישלם טוב לרשע בעולם הזה על טובה שעשה להאבידו באחריתו, ככתוב בתורת השם.
"בפרוח רשעים, ויציצו פועלי און". ימשיל שכמו שהעשב מטבעו שעת יפרח ויתן זרעו יבול, כן הרשעים ישמדו אחרי יפרחו ויצמיחו מינם, ויש הבדל בין רשעים ובין פועלי און, שפועלי און הוא בין אדם לחבירו, והרשע יהיה לפעמים נגד המקום, ממליץ שהרשעים יאבדו אחרי יפרחו, והפועלי און ישמדו אחרי יציצו, שהציץ קודם הפרח ברוב האילנות, כי הפועל און בין אדם לחברו ישמד קודם להרשע כדי שלא יזיק לבריות:
