מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"מזמור שיר" - של לוים (נביאים)
"
ליום השבת" - שאומרים אותו בשבתות והוא מדבר בענין העולם הבא שכולו שבת
"להגיד בבקר חסדך" - בעת הגאולה
"
ואמונתך בלילות" - ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך כל זה נאה וטוב
"
עלי עשור ועלי נבל" - כנור של עשרה נימין
"
איש בער לא ידע" - את האמור למטה
"
בפרח רשעים כמו עשב" - אינם יודעים שהפרחתם אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם
"
ואתה מרום" - בכל משפטיך ידך על העליונה שהכל מצדיקים עליהם את דינך
"
בלותי בשמן רענן" - לבלותי בשמן של שררה בלותי כמו (
במדבר טו) בלול בשמן
"בשורי" - בעוייני כמו בשוררי
"
בקמים עלי מרעים" - על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו שכך שמעתי
"
צדיק כתמר יפרח וגו'" - כתמר לעשות פירות וכארז בלבנון להחליף גזעו
"
שתולים" - יהיו הצדיקים בבית ה'
"ינובון" - יצמחון
"דשנים" - שמנים ורעננים יהיו ואז יגידו כי ישר ה'
