רש"י על תהלים צב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על תהלים · צב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזמור שיר" - של לוים (נביאים)

"ליום השבת" - שאומרים אותו בשבתות והוא מדבר בענין העולם הבא שכולו שבת

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להגיד בבקר חסדך" - בעת הגאולה

"ואמונתך בלילות" - ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך כל זה נאה וטוב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עלי עשור ועלי נבל" - כנור של עשרה נימין

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש בער לא ידע" - את האמור למטה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בפרח רשעים כמו עשב" - אינם יודעים שהפרחתם אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתה מרום" - בכל משפטיך ידך על העליונה שהכל מצדיקים עליהם את דינך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלותי בשמן רענן" - לבלותי בשמן של שררה בלותי כמו (במדבר טו) בלול בשמן

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשורי" - בעוייני כמו בשוררי

"בקמים עלי מרעים" - על הרשעים הקמים עלי שמעו אזני מאחורי הפרגוד שלא יועילו לכלות אותנו שכך שמעתי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדיק כתמר יפרח וגו'" - כתמר לעשות פירות וכארז בלבנון להחליף גזעו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שתולים" - יהיו הצדיקים בבית ה'

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ינובון" - יצמחון

"דשנים" - שמנים ורעננים יהיו ואז יגידו כי ישר ה'