קטגוריה:תהלים מ ח

<< | ספר תהלים • פרק מ' • פסוק ח' | >>

מהדורת הכתיב:

אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי.

המהדורה המנוקדת:

אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.

המהדורה המוטעמת:

אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי
בִּמְגִלַּת־סֵ֗֝פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אָ֣ז אָ֭מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּ/מְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽ/י׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אָ֣ז מונח (משרת, דרגא 5) אָ֭מַרְתִּי דחי (משנה, דרגא 3)

הִנֵּה־בָ֑אתִי אתנחתא (מלך, דרגא 2)

בִּמְגִלַּת־סֵ֝֗פֶר גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

כָּת֥וּב מרכא (משרת, דרגא 5) עָלָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אָז אָמַרְתִּי: "הִנֵּה בָאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי במקום קורבן אני בא עם ספר התורה שאני מתחייב לקיים את מה שכתוב בו".

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אז" - בשעת מתן תורה אמרתי לפניך הנה באתי אליך במסורת בריתך (שמות כ"ד) נעשה ונשמע דבר זו כתוב עדות עלי במגלת ספר בתורת משה

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

אז - אמר ר' מרינוס: כי דוד ידבר כנגד כנסת ישראל וזה רמז לדבר אבותינו בסיני: נעשה ונשמע.

והנכון בעיני: אומר זה בעד נפשו, כי בעת צרתו נדר נדר צוה לכותבו שישיר שיר חדש, ועתה באתי לשלם הנדר.

והנכון שהנדר הוא לעשות וזה כל חפצי.

רד"ק

עריכה

• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק •

אז בהרפאי מחליי ובהנצלי מצרותי

אמרתי בלבי כי לא תחפוץ זבח או מנחה אלא לעשות מה שצויתני הנה באתי לפניך במגלת ספר כתוב עלי: ועל כל אחד מבני עמך.

והנה באתי אני לקים כל מה שכתוב עלי, ומגלת ספר הוא ספר התורה.

ואמר כתוב ואם על פי שזכר מגלה, כי טעמו על ספר שהוא לשון זכר; וכן ספר התורה הזה (דברים לא כו ובמקומות אחרים), וגם בספר התורה הזאת (שם כה סא).

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"במגלת" - ענין אגרת כמו מגלה עפה (זכריה ה)

מצודת דוד

"במגלת ספר" - כאשר כתב עלי במגלת ספר התורה שאמרתי אז נעשה ונשמע

"אז" - בעת מתן התורה אמרתי הנה באתי לקבלה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אז אמרתי" ר"ל אז אם לא היית מצוה על הקרבנות בספר התורה, הייתי אומר "הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי", ר"ל אז הגם שלא הייתי מוצא חיוב זה מהבאת הקרבנות בספר התורה, הייתי מוצא חיוב זה כתוב בספר אחר שהוא הספר הכתוב על לוח לבי, והייתי בא להקריב הקרבן ע"י מגלת ספר אשר הוא כתוב עלי בעצמי, היינו שהייתי מוצא חיוב זה מצד שכלי ומצד רגשת נפשי, שהשכל וטבע האדם מחייב אותי להשיב תודה למטיבי ושאודה לה' חסדו ולזבח זבחי תודה על טובותיו וחסדיו: