קטגוריה:תהלים מב ח

<< | ספר תהלים • פרק מ"ב • פסוק ח' | >>

מהדורת הכתיב:

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו.

המהדורה המנוקדת:

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כׇּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.

המהדורה המוטעמת:

תְּהוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑יךָ
כׇּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְ֝גַלֶּ֗יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם ק֭וֹרֵא לְ/ק֣וֹל צִנּוֹרֶ֑י/ךָ כָּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥י/ךָ וְ֝/גַלֶּ֗י/ךָ עָלַ֥/י עָבָֽרוּ׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

תְּהֽוֹם־אֶל־תְּה֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) ק֭וֹרֵא דחי (משנה, דרגא 3)

לְק֣וֹל מונח (משרת, דרגא 5) צִנּוֹרֶ֑יךָ אתנחתא (מלך, דרגא 2)

כָּֽל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ מרכא (משרת, דרגא 5) וְ֝גַלֶּ֗יךָ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)

עָלַ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עָבָֽרוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ בזירמי המים הרבים שאתה יצרת נשמע כאילו מים רבים קוראים למים אחרים בקול גדול, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ הזרמים החזקים (משל ליסורים) וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"תהום אל תהום קורא" - צרה קוראה לחברתה "לקול צנוריך" - טישקנאל"ש בלע"ז המקלחים עלי פורענות כמים שוטפים עד כי כל משבריך וגליך עלי עברו משבריך לשון גלי ים על שהיה גליו עולים למעלה ומשתברים ונופלים

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

תהום - כטעם הפרשה יזכור הצינורים שירדו המים מההרים הגבוהים.

וטעם תהום אל תהום קורא – שהיו מתחברים מימי הצנורים למטה, כדרך ושעיר אל רעהו יקרא.

והטעם שהיה מתענג בעברו אל ההרים, המים יורדים כמו משברי הים וגליו ויכסו אותו בימי הקיץ, והמפרש זה הפסוק על דבר הגלות, איננו קשור באשר לפניו ואחריו.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"תהום" - מקום כניסת מים רבים

"צנוריך" - מלשון צנור ומרזב שהמים זוחלין דרך בה

"משבריך" - כן יקרא גלי הים ע"ש שנראה כשוברים את הים ונשברים מאליהם וכן משברים יתחטאו (איוב מ"א)

מצודת דוד

"כל משבריך" - צרות מרובות כגלי הים עברו עלי

"תהום אל תהום" - ר"ל ועתה הצרות המרובות כתהום קורא כל אחד אל חבירו לבוא עלי כי עד שלא תלך האחת תבוא השנית וכאלו קוראים זה לזה לבוא

"לקול צנוריך" - ונכונה אני לסבול המים הנשפכים מן הצנורות המשמיעים קול גדול בשפכם כי רבים הם והוא משל על רוב הצרות

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ח-ט) "תהום", בעת ההיא ראיתי תמיד את נפלאותיך, שבעת שבאו עלי צרות גדולות היה זה אצלי אות ומופת שתעשה לי נסים ונפלאות גדולות, ומצייר במליצתו את הזמן כים זועף ואת האומה הישראלית כאניה השטה בלב ים הגדול הזה, ואת הצרות המתעוררות מצייר כגלי ים ומשברים העוברים להטביע את האניה, וצייר כי התהומות המתנשאות בים בעת הסער והם המעוררים בים גלים ומשברים סער וזעף, הם מקבלים הרעש מן הצינורות העליונות לקול תתו המון מים בשמים, וכאלו הצינורות העליונות הם נותנים קול ה' על התהומות, והתהומות יקראו אל הגלים והמשברים, והגלים יקראו ויענו בקול רעם ורעש, ויצייר כי בעת נשמעו הקולות האלה קולות מים רבים אדירים תהומות ומשברים שמע כי צעקו בקולם והודיעו תיכף כי חסד ה' מוכן לבא, וכי זה סימן כי יצוה ה' חסדו לנוסס נסים ופלאות ואותות ומופתים, וז"ש ששמעתי אז "שתהום" האחד "קרא לתהום" האחר לאמר "יומם יצוה ה' חסדו", שבעת התנשאו התהומות "לקול צנוריך" ע"י קול ופקודת הצינורות העליונות שע"י מי הצינורות העליונות התגעשו מי תהום רבה, ואז "תהום אל תהום קורא" וכן קראו אז "כל משבריך וגליך אשר עלי עברו" כולם קראו ואמרו לאמר כי עתה יתגלה "היום" והישועה אשר "יצוה ה' חסדו", ר"ל התשועה ע"י נס מפורסם שזה נקרא בשם חסד, והנמשל שכל צרה שבאה אז על ישראל עד שחשך להם היום והיה לילה, היה סימן להם כי ברגע זו יתגלה אור ה' והיה יום וה' יצוה חסדו, שהנס והפלא נקרא בשם חסד בכתבי הקדש כנ"ל (סי' ל"ג וסי' ל"ו), ור"ל "יומם" ביום הבא יתגלה חסדו, וגם "בלילה" שלפני היום בעוד היה הצרה "שירה עמי", כבר היה עמי שירו של החסד שכבר שרתי שיר החסד והתפללתי עליו "תפלה לאל חיי", כי בהנשא התהומות והמשברים ידעתי שיבא החסד אחריהם: