ביאור:תהלים מב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




תופעת טבע בתהלים מב ב[עריכה]

תהלים מב ב: "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם - כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים"

רס"ג: "כאיל תת'גו אלא ג'דראן אלמא כד'אך נפסי תת'גו אליך יא רב".

פרוש: "אלת'ואג באלצ'ם ציאח אלג'נם, פעלא הד'א תקרא תת'וג" (ו = ؤ).

ריש"ט: "כל ג'זאל תציח עלא מג'ראת מיי".

הדבר המפתיע בתרגומו זה של רסג, כפי שהוא מופיע בכתב היד, הוא שימושו במילה "תת'גו". מעיון במילונים (לסאן אלערב, אלקאמוס אלמחיט) בערך "ת'ג'א" עולה, שמשמעות שורש זה היא שתיקה. אמנם, מלשון הפסוק ומלשונות הפרשנים המצוטטים להלן נראה שמשמעות המילה "תערוג" הפוכה בתכלית.

כנראה, זה המניע להגהתו של בעל הפרוש בצידי כתב היד, שכתב: "אלת'ואג”, בצ'מה על האות ת', הוא פעיית הצאן. לכן יש לקרוא: 'תת'וג'".

ריש"ט, לעומתו, כותב בפרוש: "תציח".

באמת, המפרשים דנים בפרוש המילה "תערוג". להלן מבחר ציטוטים:

רש"י: "לשון ערג נופל על קול האיל כאשר יפול לשון נהם לארי ושקוק לדוב וגעה לשוורים וצפצוף לעופות".

רדק: "ולשון עריגה נופל על האיל כמו לשון געייה בשור".

מצודת ציון: "תערוג – כן נקרא שאגת (ר' תרגום רסג: "תת'וג" (לפי ההגהה) – שר)

האיל, וכמו נהם לארי ושוקק לדוב והדומים".

דיון בפרושים שונים:

שתי שאלות נשאלות על ידי המפרשים:

1. מדוע הפועל "תערוג" נכתב בלשון נקבה בעוד שהאיל הוא זכר?

2. מדוע האיל/אילה עורגים על אפיקי מים?

לגבי חילופי הלשונות בין זכר לנקבה מעירים רשי וראבע על אתר, שהפסוק מדבר כנגד שניהם והלשונות הוחלפו להודיע זאת.

רד"ק מסביר את חילופי הלשונות בכך שהאיילה עורגת יותר מן הזכר.

בעל הפרוש "מצודת דוד" מפרש "כאיל – כמו האיילה..." ואם אינו משתמט מתת טעם לחילוף הלשון, אולי סבור הוא כראב"ע הכותב: "ו'איל על' לשון נקבה, כמו עז בת שנתה (במדבר טו, כז)".

יהונתן מתרגם "היך אילא די מרנג...". כלומר, את המילה "תערוג" המופיעה בפסוק בלשון נקבה הוא הופך לפועל בלשון זכר "מרנג" ובכך מתאים את מינו למין המילה "אייל".

לעומתו, כפי שצוטט לעיל, רסג תרגם "איל" – "איל" ו"תערוג" – "תת'גו" (לפי ההגהה – "תת'וג"), כלומר – כלשון הפסוק.

גם רישט תרגם כלשון הפסוק "כאלע'זאל" – ל' זכר ו"תציח" ל' נקבה. מדברי הפרשנים אודות סיבת עריגת האיל, ניתן להבין הן את סיבת שינוי הלשון בפסוק ויתכן אף שניתן להבין את סיבת הותרת חילופי הלשון בתרגומים.

רש"י:

"כאיל תערוג... דיבר הכתוב בזכר ובנקבה. הזכר עורג על עסק המים כמו שפירשנו, והנקבה כשהיא כורעת לילד ורחמה צר, והיא צועקת והקבה מרחם עליה ומזמן לה נחש ומכישה בבית הרחם שלה ורחמה נפתח (הערה הנכונה גם לענין זה ותקפה חל על שאר העבודה: עבודה זו אינה כר לדיון בגוף העובדות הנזכרות בפרושים השונים) .

דא עקא, בפרושו של רש"י עצמו הוא מייחס את העריגה 'על עסק המים' לאיילה ולא לאייל. 'עסק המים' כפי שהוא מופיע בפרוש רש"י הוא תחינה לקבה להוריד מים לבעלי החיים (כפי שמפרש רש"י במקום).

יצויין, כי גם בפרוש "מצודת דוד" מצויין שהאיילה עורגת על עסקי המים ולא האייל.

ראב"ע:

"ידוע הוא דבר האיל האוכל הנחשים שיתחמם קרבו, אז יבקש אפיקי מים חזקים".

רדק נותן שלושה טעמים לעריגת האייל:

(א) "האיילים הם במדבר במקום שאין מים מצויים ויתאוו למים";

(ב) "ועוד, כי יאכלו הנחשיםויתחממו ויבקשו המים להתקרר";

(ג) "גם יש אומרים כי האיילים כשרודפים אחריהם הכלבים הצרים ילכו אחריהם עד שימצאו מים עמוקים הולכים ועורגים ויבואו בתוך המים עיפים וינצלו מהם".

עוד הוא מוסיף: "ואמר איל לשון זכר ותערוג לשון נקבה, כולל זכרים ונקבות. או אמר תערוג כי אפשר כי הנקבה עורגת יותר מן הזכר, תערוג ותצעק מרוב תאווה".

כנראה מחלק מהפרושים שצוטטו לעיל, סיבת עריגת האייל שונה מסיבת עריגת האיילה. לכן, שינוי הלשון בפסוק הוא, לפחות לשיטת אותם פרושים, מחייב, כדי לכלול הן את הזכר והן את הנקבה, ויתכן שמשום כך הקפיד רסג שלא לשנות מלשון הפסוק.

לגבי ריש"ט, ספק אם במקום זה באופן ספציפי היתה דעתו דווקא לכך, משום שכמובא בהקדמה, דרכו לתרגם את הפסוק באופן מילולי בלא לשנות מדעתו, דרך כלל.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תופעת טבע בתהלים מב ב


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של רפאל שחורי שפורסם לראשונה בעבודה לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן ה'תשס"ו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-42-02