המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך ומי [2] ישכן בהר קדשך: אהלך הם השמים; וכנה אותם באהל, לפי שהם מתוחים כאהל; והר קדשך הוא הר המוריה ששם בית המקדש, לפי שהוא המקום הנכבד בארץ.
וכן כנה אותם בהיכל כמו שאמר (תהלים יא ד) יי' בהיכל קדשו, יי' בשמים כסאו כמו שפרשנו.
וכן ישמע מהיכלו קולי (שם יח ז).
ומי יגור, ומי ישכן הם על הנשמה העליונה.
ואמר: מי שעשה המעשים האלה בחייו תשכן נשמתו במקום הכבוד אחר מותו.
"מזמור לדוד", חושב הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם להיות מן עבדי ה' העומדים בחצרותיו, "מי יגור באהלך" ומוסיף אף גם "שישכן" דרך שכינת עראי "בהר קדשך" שהוא לפני האהל, ר"ל מי הראוי לעמוד לפני ה' המתהלכים לפניו:
ביאור המילות
"יגור ישכן". שכינה קלה מן גרות או ישיבה (כמ"ש ישעיה י"ג כ', לקמן ק"ך):