אבן עזרא על תהלים טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א[עריכה]


מזמור, ה' מי יגור באהלך - ביתך. וכמוהו: איש לאהליך ישראל.

בהר קדשך - הר המוריה או הר ציון ,קודם שיודע כי הוא הר המוריה בשכון הארון בציון, בבית שהכין לו דוד, ככתוב בדברי הימים.


פסוק ב[עריכה]


הולך - זו תשובת מי יגור באהלך.

תמים - תאר והמתואר חסר הולך בדרך תמים בענייניו ודבריו.

ופועל צדק - עם חביריו.

ודובר אמת בלבבו - והוא כל האדם.


פסוק ג[עריכה]


לא רגל על לשונו - כמו וירגל בעבדך. והטעם: לגלות המסתרים כדרך המרגלים.

לא נשא - על דרך לא תשא שמע שוא. ויש אומרים: לא עשה דבר שיחרפו בו קרוביו.


פסוק ד[עריכה]


נבזה - קשור בעיניו גם נמאס. והטעם: כי עובד השם כל מצוה ששמר וכל טוב שעשה, נבזה ונקל הוא בעיניו, כנגד מה שהוא חייב לעשות לכבוד בוראו, וככה משפט הצדיקים שיבקשו לעלות אל מעלת קדוש ממנו ונכבד. ואמר: יכבד כנגד נבזה.

נשבע להרע - נפשו כמו לצום, כי יכחיש הבשר.


פסוק ה[עריכה]


כספו - אמר: לא לקח כנגד לא נתן וזה הוא לשפוט דין עול.

עושה אלה - כולל מצות עשה ומצות לא תעשה, כמו לעשות את יום השבת כי הטעם כדרך תיקון, כמו: וימהר לעשות אותו.