עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־הַזָּהָ֔ב וְאֶת־הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־הַשֵּֽׁשׁ׃
[ה] והם יקחו אותם חכמי לב. אבל אין "והם" דבוק אל אהרן ובניו הנזכרים לפני זה (פסוק ד), דלמה יקחו אהרן ובניו את הזהב והתכלת, שהרי להם לא היו עושים, רק אחרים עושים להם, דכתיב (פסוק ג) "ואתה תדבר אל כל חכמי לב וגו'":
"והם יקחו את הזהב" - הנה כל הצואות עד כאן היו במשה עצמו ועשית תעשה (לעיל כו א) ועתה צוה שידבר אל כל חכמי לב שיעשו הבגדים ולכן אמר והם יקחו את התכלת ואת הזהב שיקבלו הנדבה מן הצבור ויעשו בה את הבגדים והטעם לאמר שלא ישקול להם הנדבה ולא ימנה כי נאמנים הם כענין שנאמר (מלכים ב יב טז) ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים וכאשר נאמר בבגדים הוא הדין בכל מלאכת המשכן כי ביום הראשון בלבד כתיב ויקחו מלפני משה (להלן לו ג) וגם הוא שלא בחשבון לקחו הכל מלפניו ובשאר הימים הביאו אליהם ולכך כתיב (שם ה) ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא כי להם היו מביאים לא שיתנום למשה והוא ישקול על ידם אבל הם לאחר שגבו הכל מנו ושקלו ואמרו למשה כדכתיב (להלן לח כד) ויהי זהב התנופה וגו'