קטגוריה:שמות כו ה
חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה.
חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ.
חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃
חֲמִשִּׁ֣ים חֲמִשִּׁ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 2572
מורפ': HAcbpa לֻֽלָאֹ֗ת לֻֽלָאֹ֗ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3924
מורפ': HNcfpa תַּעֲשֶׂה֮ תַּעֲשֶׂה֮ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms בַּיְרִיעָ֣ה בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יְרִיעָ֣ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3407
מורפ': HRd/Ncfsa הָאֶחָת֒ הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶחָת֒ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/259
מורפ': HTd/Acfsa וַחֲמִשִּׁ֣ים וַ - ו' החיבור
חֲמִשִּׁ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/2572
מורפ': HC/Acbpa לֻֽלָאֹ֗ת לֻֽלָאֹ֗ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3924
מורפ': HNcfpa תַּעֲשֶׂה֙ תַּעֲשֶׂה֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms בִּקְצֵ֣ה בִּ - מילת יחס
קְצֵ֣ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/7097 a
מורפ': HR/Ncbsc הַיְרִיעָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
יְרִיעָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3407
מורפ': HTd/Ncfsa אֲשֶׁ֖ר אֲשֶׁ֖ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בַּמַּחְבֶּ֣רֶת בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מַּחְבֶּ֣רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4225
מורפ': HRd/Ncfsa הַשֵּׁנִ֑ית הַ - מילית, ה' הידיעה
שֵּׁנִ֑ית - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8145
מורפ': HTd/Aofsa מַקְבִּילֹת֙ מַקְבִּילֹת֙ - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6901
מורפ': HVhrfpa הַלֻּ֣לָאֹ֔ת הַ - מילית, ה' הידיעה
לֻּ֣לָאֹ֔ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3924
מורפ': HTd/Ncfpa אִשָּׁ֖ה אִשָּׁ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 802
מורפ': HNcfsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֲחֹתָֽהּ אֲחֹתָֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 269
מורפ': HNcfsc/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
חֲמִשִּׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) לֻֽלָאֹ֗ת רביעי (משנה, דרגא 3)
תַּעֲשֶׂה֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
בַּיְרִיעָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הָאֶחָת֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וַחֲמִשִּׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) לֻֽלָאֹ֗ת רביעי (משנה, דרגא 3)
תַּעֲשֶׂה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בִּקְצֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הַיְרִיעָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּמַּחְבֶּ֣רֶת מונח (משרת, דרגא 5) הַשֵּׁנִ֑ית אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מַקְבִּילֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַלֻּ֣לָאֹ֔ת מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אִשָּׁ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־אֲחֹתָֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
חֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בַּיְרִיעָה הָאֶחָת, וַחֲמִשִּׁים לֻלָאֹת תַּעֲשֶׂה בִּקְצֵה הַיְרִיעָה אֲשֶׁר בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית - מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | חַמְשִׁין עֲנוּבִּין תַּעֲבֵיד בִּירִיעֲתָא חֲדָא וְחַמְשִׁין עֲנוּבִּין תַּעֲבֵיד בְּסִטְרָא דִּירִיעֲתָא דְּבֵית לוֹפֵי תִּנְיָנָא מַכְוְנָן עֲנוּבַּיָּא חֲדָא לָקֳבֵיל חֲדָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | חַמְשִׁין עֲנוּבִין תַּעֲבֵיד בִּירִיעֲתָא חֲדָא וְחַמְשִׁין עֲנוּבִין תַּעֲבֵיד בְּצִיטְרָא דִירִיעֲתָא דִּבְּבֵית לִיפוּפָא תִנְיָינָא מְכַוְונַן עֲנוּבַיָא חָד כָּל קְבֵיל חָד: |
רש"י
גור אריה
וכך אני מפרש הא דאמרו בפרק קמא דפסחים (דף ד:) שאסור חמץ בערב פסח מחצות, וילפינן מדכתיב (לעיל יב, טו) "אך ביום הראשון" שאין כולו אסור רק חציו. והקשו מנא לן חציו, דלמא שליש או רביעית, ורש"י פירש שם כאשר מבואר שם. אבל אני אומר, לפי שאמר הכתוב "אך", כלומר מקצת הימנו, אם אתה אומר המקצת הוא שעה אחת, כלומר חלק אחד מי"ב, אם כן היום נחלק להרבה חלקים ולהרבה מקצת. ואם שתי שעות מן היום, שהוא חלק ששה, נחלק היום לששה חלקים, ולכך יש לנו לומר שחצי היום הוא אסור, ומעתה לא נחלק היום רק לשני חלקים. וכך כאן גם כן, כיון דילפינן שמעוט הקרש היה במערב עד שנחשב קרש מערבי, אין לנו לומר רק המעוט הזה הוא השליש, שהוא חצי אמה בכל קרש מקצוע, עד שהוא רחב עשר אמות, ופירוש זה נכון מאוד:
ועוד יש לנו לומר, דאם כן לא היה שיעור שוה למשכן, שלא היה דבר קצוב, לא עשר אמות ולא תשע אמות, וכיון שהאורך - אמות שלימות, בודאי הרוחב גם כן אמות שלימות, ואי אפשר רק שהיה חצי אמה מן קרש מערבית צפונית תוך המשכן נראה, וחצי אמה מן קרש מערבית דרומית, עד שהיה מדתו עשר אמות. והתוספות פירשו (שבת ריש צח ע"ב) דמן בית עולמים גמר, דהיה ארכו ששים אמה ורחבו עשרים אמה (מלכים א' ו', ב'), דהוא שליש ארכו, והכי נמי רחבו שליש ארכו:
[ה] והכתוב מסייענו וכו'. הקשה הרא"ם דמאי קשיא, דשמא אין פרוכת פרוסה בשליש המשכן אלא באמה י"א, ודל אמה לעובי העמודים, ונשארו עשר אמות שיהיה לקודשי קודשים. ואם תאמר אם כן לא יהיה המשכן כ' אמות, וצריך שיהיה קדשי הקודשים שליש המשכן כדלעיל, נשיב לזה דגם פרוכת המשכן היה פרוסה מצד החיצון, ויהיו עשר אמות דקדש הקדשים מן העמודים ולפנים, ויהיו עשרים אמות מן העמודים עד הפרוכת נחשב מן הקדש. וקושיא זו אינה כלום, דאם כן כנגד העמודים מה היה נחשב, אם מן קדש הקדשים - יהיה קדש קדשים י"א אמה, ואם מן הקדש - זה אי אפשר, שהרי הפרוכת היה מבדיל בין קדש ובין קדש הקדשים (פסוק לג), ולפי זה יהיה מן הפרוכת ולפנים אמה מן הקדש. ואם יאמר דהיה נגד העמודים נחשב כסתום, אחר שיהיה שם העמודים ואינו פנוי לגמרי, אם כן איך יאמר דהמסך מן אוהל מועד פרוסה בחוץ, מה היה מועיל, דהרי היו שם העמודים, ולא היה זה נחשב מן הקדש, דהרי אמרינן כל נגד עמודים כסתום דמיא. וכן אם יאמר מה שכתוב (פסוק לג) "והבדילה הפרוכת לכם בין קדש ובין קדש הקדשים" הינו הפרוכת עם העמודים, שהפרוכת תלוי על העמודים (פסוק לב), אם כן צריך לומר גם כן דעמודי אהל מועד עם המסך לא היה נחשב מבפנים, כמו שאתה אומר אצל פרוכת קדש הקדשים שאינו נחשב כלפנים, ואם כן לא היה לאוהל מועד עשרים אמה כלל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות כו ה"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.