קטגוריה:שמות כו ד
ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית.
וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית.
וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
וְעָשִׂ֜יתָ וְ - ו' החיבור
עָשִׂ֜יתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqq2ms לֻֽלְאֹ֣ת לֻֽלְאֹ֣ת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3924
מורפ': HNcfpc תְּכֵ֗לֶת תְּכֵ֗לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8504
מורפ': HNcfsa עַ֣ל עַ֣ל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR שְׂפַ֤ת שְׂפַ֤ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfsc הַיְרִיעָה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
יְרִיעָה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3407
מורפ': HTd/Ncfsa הָאֶחָ֔ת הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶחָ֔ת - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/259
מורפ': HTd/Acfsa מִקָּצָ֖ה מִ - מילת יחס
קָּצָ֖ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/7098
מורפ': HR/Ncbsa בַּחֹבָ֑רֶת בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹבָ֑רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/2279
מורפ': HRd/Ncfsa וְכֵ֤ן וְ - ו' החיבור
כֵ֤ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/3651 c
מורפ': HC/Tm תַּעֲשֶׂה֙ תַּעֲשֶׂה֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVqi2ms בִּשְׂפַ֣ת בִּ - מילת יחס
שְׂפַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/8193
מורפ': HR/Ncfsc הַיְרִיעָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
יְרִיעָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3407
מורפ': HTd/Ncfsa הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
קִּ֣יצוֹנָ֔ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7020
מורפ': HTd/Aafsa בַּמַּחְבֶּ֖רֶת בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מַּחְבֶּ֖רֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/4225
מורפ': HRd/Ncfsa הַשֵּׁנִֽית הַ - מילית, ה' הידיעה
שֵּׁנִֽית - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8145
מורפ': HTd/Aofsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְעָשִׂ֜יתָ גרש (שליש, דרגא 4)
לֻֽלְאֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) תְּכֵ֗לֶת רביעי (משנה, דרגא 3)
עַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) שְׂפַ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) הַיְרִיעָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הָאֶחָ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִקָּצָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּחֹבָ֑רֶת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְכֵ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) תַּעֲשֶׂה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בִּשְׂפַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) הַיְרִיעָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בַּמַּחְבֶּ֖רֶת טפחא (מלך, דרגא 2)
הַשֵּׁנִֽית סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעָשִׂיתָ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת מחוטים הצבועים בתכלת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת, וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד עֲנוּבִּין דְּתַכְלָא עַל סִפְתָּא דִּירִיעֲתָא חֲדָא מִסִּטְרָא בֵּית לוֹפֵי וְכֵן תַּעֲבֵיד בְּסִפְתָּא דִּירִיעֲתָא בְּסִטְרָא בֵּית לוֹפֵי תִּנְיָנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד עֲנוּבִין דְּתִיכְלָא עַל אִימְרָא דִירִיעֲתָא חֲדָא מִן צִיטְרֵיהּ בְּבֵית לִיפוּפָא וְכֵן תַּעֲבֵיד בְּאִימְרָא דִירִיעֲתָא בְּבֵית לִיפוּפָא תִּנְיָין: |
רש"י
"מקצה בחברת" - באותה יריעה שבסוף החבור קבוצת חמשת היריעות קרויה חוברת
"וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית" - באותה יריעה שהיא קיצונה לשון קצה כלומר לסוף החוברתרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִקָּצָה בַּחֹבָרֶת – בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁבְּסוֹף הַחִבּוּר. קְבוּצַת חֲמֵשֶׁת הַיְּרִיעוֹת קְרוּיָה חוֹבֶרֶת.
וְכֵן תַּעֲשֶׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית – בְּאוֹתָהּ יְרִיעָה שֶׁהִיא קִיצוֹנָה, לְשׁוֹן קָצֶה; כְּלוֹמַר, לְסוֹף הַחוֹבֶרֶת.
רשב"ם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
היריעה וכן תעשה בשפת, וכן דייק בעשיה לקמן (סי' ל"ו י"א), משמע שלולאות של צד האחד קבע על השפה מלמעלה לא על הקצה, ולולאות שבצד השני קבע בשפה היינו בצדי השפה, וזה מפני שהיה צריך שיתראו הקרסים מלמטה ככוכבים ברקיע כמ"ש בשבת (דף צ"ט) ואם היו הלולאות שבשני הצדדים על השפה מלמעלה לא היו הקרסים נראים למטה כי היריעה היתה מכסה אותם, ולכן היו בצד אחד בשפה לא על השפה, וכן דייק (בפסוק ה') חמשים וכו' תעשה ביריעה וחמשים בקצה היריעה, ביריעה היינו למעלה, ובקצה היריעה היינו מן הצד, וצוה שהלולאות שבאחד יהיו מכוונות ללולאות שבשנית, וכתב בחזקוני שעובי כל הלולאות בכללם היו שלש אמות וחצי ואויר שביניהם חצי אמה:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות כו ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.