קטגוריה:שמות יט כג
ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ.
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה לֹא־יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms מֹשֶׁה֙ מֹשֶׁה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יוּכַ֣ל יוּכַ֣ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms הָעָ֔ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa לַעֲלֹ֖ת לַ - מילת יחס
עֲלֹ֖ת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/5927
מורפ': HR/Vqc אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַ֣ר הַ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2022
מורפ': HNcmsc סִינָ֑י סִינָ֑י - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5514
מורפ': HNp כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־אַתָּ֞ה אַתָּ֞ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms הַעֵדֹ֤תָה הַעֵדֹ֤תָה - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5749 b
מורפ': HVhp2ms בָּ֨נוּ֙ בָּ֨ - מילת יחס
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp1cp לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc הַגְבֵּ֥ל הַגְבֵּ֥ל - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1379
מורפ': HVhv2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָהָ֖ר הָ - מילית, ה' הידיעה
הָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmsa וְקִדַּשְׁתּֽוֹ וְ - ו' החיבור
קִדַּשְׁתּֽ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6942
מורפ': HC/Vpq2ms/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹא־יוּכַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) הָעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַעֲלֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־הַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) סִינָ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּֽי־אַתָּ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)
הַעֵדֹ֤תָה מהפך (משרת, דרגא 5) בָּ֨נוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַגְבֵּ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הָהָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
וְקִדַּשְׁתּֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה: "לֹא יוּכַל אין צורך להתריע שנית, שהרי העם כבר הוזהר, ולא יוכל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר: הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ".
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ לָא יִכּוֹל עַמָּא לְמִסַּק לְטוּרָא דְּסִינָי אֲרֵי אַתְּ אַסְהֵידְתְּ בַּנָא לְמֵימַר תַּחֵים יָת טוּרָא וְקַדֵּישְׁהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה קֳדָם יְיָ לָא יִכְלוּן עַמָּא לְמֵיסַק לְטַוְורָא דְסִינַי אֲרוּם אַנְתְּ אַסְהֵידְתָּא בָּנָא לְמֵימָר תָּחִים יַת טַוְורָא וְקַדְשׁוֹהִי: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ויאמר אליהם: מצות הגבלה מעכשיו:
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ע"י קריאה ואהיה מוכרח לירד ולעמוד תחת ההר בעת הדברות, וא"כ לא יוכל העם לעלות אחר שאתה העדות בנו. ר"ל גם אני ואהרן והזקנים מוזהרים להגביל את ההר ואיך יזיד איש לכנס לפנים ממחיצתנו, וזה תשובה ג"כ לטעם השני שיחשבו שמותר לעלות באשר נעתק הכבוד אל ראש ההר, שהלא יראו שבכ"ז אנו עומדים למטה רחוק מן ההר ומי יזיד לעלות, וגם לפי' הת"י שהיה האזהרה בל יהרסו לראות ולחשוב איזה גשמיות השיב הלא יעמדו מרחוק ואיך יחזו את האלהים הרחוק מראיתם, וגם כלל בזה עוד תשובה, שאחר שאז במעמד הר סיני פקע יצה"ר מלבם, היו כאדם הראשון קודם החטא שלא היה לו אפשריות כלל לחטוא ואחר שאתה העדותה בנו לאמר הגבל את ההר לא יוכלו לעלות כלל, כי
אין אפשריות וכח בידם לעבור את פי ה' ולמרות מצותיו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ולפי מה שפירשנו באומרו הנגשים וגו' שהכוונה הוא הנגשים לעבודת המשכן גם כן יהיה טעם חזרת האזהרה כמו שפירשנו לצד דבר שהיה בכלל אלא כי עדיין לא גילה ה' היתר עליית אהרן והכהנים שמצדה הוצרך לחזור פעם ב' האזהרה ותיכף קדם משה קודם שיגמור הדבור של היתר עליית הכהנים ואמר לא יוכל וגו' וחזר ה' והודיעו התבוננות הדברים ואמר לו לך רד ועלית אתה וגו' והכהנים הרי התיר חלק מעליית ההר ותיכף סמוך ממש אמר לו והעם אל יהרסו פירוש כל עיקר והכהנים לא יהרסו למקום אהרן ואהרן למקום משה ואז השכיל דעת עליון על דרך שפירשתי שהמיחוש הוא לבל ידונו דבר שהיה בכלל וכו', ורמזו אל עליון בסדר הדיבור שהקדים לומר לו ועלית וגו' והכהנים וגו' ואחר כך והעם אל יהרסו וגו'. ובזה מצאנו נחת רוח במאמר ב' שאמר ה' למשה ועלית אתה וגו' וקשה ממה נפשך אם הודה לו ה' על תשובתו אם כן למה חזר לומר פעם ב' והעם אל יהרסו, ודבר זה פשוט הוא כי כוונתו היא שיאמר כן לישראל אם כן לא נתקבלה תשובת משה, ואם נאמר גם כן שלא הודה על דברי משה למה לא השיבו תיכף לסתור דבריו עד שהקדים לומר ועלית אתה ואהרן והכהנים כי היה לו לה' לגמור ענין השליחות שהתחיל לצותו עליו שאמר לו העד בעם וגו' ואחר כך יצו האל דבר חדש שהוא ענין עליית אהרן והכהנים שלא הזכירו עד עתה, ובמה שפירשתי יבא על נכון כי לעולם לא באה מצות העד בעם אלא לצד היתר גבולין של אהרן אלא שלא המתין משה עד גמרן של דברים ולזה בדברי ה' אליו הקדים תשלום הדברים שלא הספיק משה לשומעם שהוא טעם האזהרה ואמר לו ועלית אתה ואהרן והכהנים הרי התיר גבול מההר לאהרן וגבול לכהנים וגמר אומר והעם אל יהרסו לגבולין של אהרן והכהנים אלא כל ההר באיסור:
עוד נראה לומר טעם ההתראה פעם ב' להיות כי התראה ראשונה לא נאמר בה זמן מאימתי מתחיל האיסור, והגם שהזכיר שם ג' ימים לא נאמרו בפירוש בענין איסור הגבלת ההר שמתחיל מיום הג' ונמצא שעדיין לא ידעו ישראל זמן התחלתה, לזה כשירד ה' תכף אמר למשה שירד להעד וגו' שהוא משעה זו ואילך, ותשובת משה צריך עיון. ואולי כי משה חשב כי איסור הגבלת ההר היא מעת צוותם כיון שלא נתבאר בפירוש לא תגע בו יד ביום פלוני התחלת המצוה היא מעת האזהרה, ולא כן היה דעת עליון, ולזה היה עליו דבר ה' חזק לחזור לומר כי זה הוא זמן ההגבלה. ולכשנאמר כי כן היתה דעת עליון שאיסור נגיעת ההר יתחיל מעת צוותו טעם שהוצרך האזהרה פעם ב' כי בפעם ראשונה אמר כי סקול יסקל או וגו' הרי זו מיתת בית דין וכאן חידש כי מי שלא הרגוהו ישראל שה' יפרוץ וגו', ודקדק לומר לשון רבים לומר שהגם שיהרסו כולם לראות ידינם בדין שמים ויפרוץ בם ה':בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יט כג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.