קטגוריה:שמואל ב יג ה

◥

►

◄

ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָשְׂתָ֤ה לְעֵינַי֙ אֶת־הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וַ/יֹּ֤אמֶר ל/וֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־מִשְׁכָּבְ/ךָ֖ וְ/הִתְחָ֑ל וּ/בָ֧א אָבִ֣י/ךָ לִ/רְאוֹתֶ֗/ךָ וְ/אָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡י/ו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜/י וְ/תַבְרֵ֣/נִי לֶ֗חֶם וְ/עָשְׂתָ֤ה לְ/עֵינַ/י֙ אֶת־הַ/בִּרְיָ֔ה לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְ/אָכַלְתִּ֖י מִ/יָּדָֽ/הּ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"את הבריה" - את הסעודה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

השאלות (ה - ז) למה האריך ולא אמר בקיצור ועשתה לעיני את הבריה ואכלתי מידה כמ"ש אמנון? ומ"ש ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה הוא הפך הסדר, ודוד אמר עשי לו הבריה ולא אמר שתברהו בידה, ואיך לא השכיל דוד כי רעה זה מבקש? ואיך לא ירא יונדב שדוד יבין זאת, כי למה רוצה שתברהו בידה?:

"ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי". באמת לא עלה ע"ד יונדב שיעשה הנבלה הזאת, רק שם בפיו דבריו שמתוכם יכיר המלך שהוא חושק בתמר אחותו וחולה עבורה עד מות, ובזה ידע שיתננה לו לאשה אחר שמותרת לו מן הדין, וגם שע"י שישלחנה אליו בהכרח, יוכל לגלות לה את כל לבו, ותתרצה גם היא בהרגישה אהבתו אליה וחליה בעבורה. וא"ל שיאמר למלך שרפואתו היא בשתים, א] שתמר אחותו תברהו לחם, ר"ל שיאכל מידה. ב] שהיא תעשה לעיניו את המאכל. ומפרש מ"ש "ועשתה לעיני את הבריה", הוא "למען אשר אראה". ומ"ש "ותברני לחם", הוא למען "ואכלתי מידה". והקדים בסדר דבריו בתנאי שתאכילהו בידה קודם התנאי שתעש הבריה לעיניו, הפך הסדר שתחלה תעשה המאכל ואח"כ תאכילהו, כדי

שירגיש בו המלך, כי למה תאכילהו בידה דוקא, אין זאת כי אוהב אותה: