קטגוריה:שמואל ב יב כב
נוסח המקרא
ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני [וחנני] יהוה וחי הילד
וַיֹּאמֶר בְּעוֹד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יוֹדֵעַ יחנני [וְחַנַּנִי] יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד.
וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ יחנני וְחַנַּ֥נִי יְהֹוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃
וַ/יֹּ֕אמֶר בְּ/עוֹד֙ הַ/יֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽ/אֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ יחנ/ני [וְ/חַנַּ֥/נִי] יְהוָ֖ה וְ/חַ֥י הַ/יָּֽלֶד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
שהוא הילד שהזכרתי "אני צם", ואם אמרתי להתפלל שישוב לבא אלי, "האוכל להשיבו עוד", כבר פרע חובו במיתה הזאת, ונח מלשוב להתגלגל עוד, וכל שכן שאפילו אם ישוב לא ישוב אלי לי לבן, כי יותר אדבק אני אליו בלכתי שם, מאשר ידבק הוא בי, כי "אני הולך אליו" מחמת הקורבה שבא על ידי, ומה גם כי גם כי ישוב יהיה לאחר, "ולא ישוב אלי", כי טוב לו ליתקן על ידי, זולתי מעל ידי שהבאתיו על ידי חטא, וזהו אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי, ועל מה שקם מהארץ וירחץ ויסך שהם דברים האסורים לאבל, וגם מלך אינו יוצא מפלטין שלו, והוא יצא. הנה יש מהמפרשים אמרו (רד"ק) כי לא חל עליו אבלות כי לא השלים שלשים יום, אך יקשה לזה מאמרם ז"ל (מו"ק טו ב) מנין שאבל אסור בתשמיש שנאמר וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה, דמשמע הא דבאבילות אסור, ויתכן כי דוד לא נהג אבילות בפני העם, פן יאמרו שבנו היה, והוא עשה בסתר ולא נודע לכל כי בא אליה ותהר לו, או היו מסתפקים בדבר אם היה בן ט' לראשון או בן שבעה לדוד, אך היא על כל פנים חייבת להתאבל, ועל כן תלה האבלות בה:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב יב כב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.