המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואהיה". ואם מצד המנוחה, הלא לא תמו אויבי ה' גם עתה, רק "אני הייתי עמך בכל אשר הלכת, ואכרתה את כל איביך מפניך", שגברת עליהם, ולא ספו בהחלט, כי כל הימים יגורו מלחמות רק שתנצח אותם. וגם לא כלו מפני ישראל, רק "מפניך", וזה כדוגמא שהיה בימי השופטים שזה איננו מנוחה: "ועשיתי". אחרי דבר אתו תוכחות והראה לו שמלכותו ומנוחתו עדיין יתנודדו כמלונה, שב לבשרו כי הגם שראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד, א] אם בענין המלוכה "ועשיתי" (ר"ל אעשה) "לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ", ששמם קיים לעולם, כן אקבע לך מלכות נצחית. וכן בענין המנוחה ג"כ
