"ואהיה". ואם מצד המנוחה, הלא לא תמו אויבי ה' גם עתה, רק "אני הייתי עמך בכל אשר הלכת, ואכרתה את כל איביך מפניך", שגברת עליהם, ולא ספו בהחלט, כי כל הימים יגורו מלחמות רק שתנצח אותם. וגם לא כלו מפני ישראל, רק "מפניך", וזה כדוגמא שהיה בימי השופטים שזה איננו מנוחה: "ועשיתי". אחרי דבר אתו תוכחות והראה לו שמלכותו ומנוחתו עדיין יתנודדו כמלונה, שב לבשרו כי הגם שראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד, א] אם בענין המלוכה "ועשיתי" (ר"ל אעשה) "לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ", ששמם קיים לעולם, כן אקבע לך מלכות נצחית. וכן בענין המנוחה ג"כ
