קטגוריה:שמואל א כ מא
הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל.
הַנַּעַר בָּא וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד דָּוִד הִגְדִּיל.
הַנַּ֘עַר֮ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל׃
הַנַּעַר֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
נַּעַר֮ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5288
מורפ': HTd/Ncmsa בָּא֒ בָּא֒ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms וְדָוִ֗ד וְ - ו' החיבור
דָוִ֗ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/1732
מורפ': HC/Np קָ֚ם קָ֚ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVqp3ms מֵאֵ֣צֶל מֵ - מילת יחס
אֵ֣צֶל - מילת יחס
צורת יסוד: m/681
מורפ': HR/R הַנֶּ֔גֶב הַ - מילית, ה' הידיעה
נֶּ֔גֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5045
מורפ': HTd/Ncmsa וַיִּפֹּ֨ל וַ - ו' החיבור
יִּפֹּ֨ל - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5307
מורפ': HC/Vqw3ms לְאַפָּ֥יו לְ - מילת יחס
אַפָּ֥י - שם עצם, זכר, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/639
מורפ': HR/Ncmdc/Sp3ms אַ֛רְצָה אַ֛רְצָ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 776
מורפ': HNcbsa/Sd וַיִּשְׁתַּ֖חוּ וַ - ו' החיבור
יִּשְׁתַּ֖חוּ - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7812
מורפ': HC/Vtw3ms שָׁלֹ֣שׁ שָׁלֹ֣שׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcfsa פְּעָמִ֑ים פְּעָמִ֑ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 6471
מורפ': HNcfpa וַֽיִּשְּׁק֣וּ וַֽ - ו' החיבור
יִּשְּׁק֣וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/5401 a
מורפ': HC/Vqw3mp׀ אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־רֵעֵ֗הוּ רֵעֵ֗ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7453
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וַיִּבְכּוּ֙ וַ - ו' החיבור
יִּבְכּוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/1058
מורפ': HC/Vqw3mp אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־רֵעֵ֔הוּ רֵעֵ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7453
מורפ': HNcmsc/Sp3ms עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־דָּוִ֖ד דָּוִ֖ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp הִגְדִּֽיל הִגְדִּֽיל - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1431
מורפ': HVhp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הַנַּעַר֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
בָּא֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וְדָוִ֗ד רביעי (משנה, דרגא 3)
קָ֚ם יתיב (משנה, דרגא 3)
מֵאֵ֣צֶל מונח (משרת, דרגא 5) הַנֶּ֔גֶב זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיִּפֹּ֨ל קדמא (משרת, דרגא 5) לְאַפָּ֥יו מרכא (משרת, דרגא 5) אַ֛רְצָה תביר (משנה, דרגא 3)
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
שָׁלֹ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) פְּעָמִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַֽיִּשְּׁק֣וּ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־רֵעֵ֗הוּ רביעי (משנה, דרגא 3)
וַיִּבְכּוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אִ֣ישׁ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־רֵעֵ֔הוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַד־דָּוִ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)
הִגְדִּֽיל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הַנַּעַר בָּא הלך לעיר וְדָוִד קָם מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב מצד דרום (של אבן האזל), וַיִּפֹּל לְאַפָּיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּשְּׁקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וַיִּבְכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ עַד דָּוִד הִגְדִּיל שדוד היתגבר על צערו.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הגדיל" - מלשון גודל ורבוי
מצודת דוד
"את רעהו" - עם רעהו על כי היה קשה להם הפרידה
"עד דוד הגדיל" - הרבה לבכות יותר מיהונתן
"לאפיו" - על פניו
"מאצל הנגב" - מצד הדרומי של אבן האזל ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני
"ודוד קם" - היות מתחלה היו שם אנשים ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז ולכך עשה הסימן עם החצים וכאשר גמר הסימן הלכו להם האנשים ושלח גם הוא את הנער וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער הבין בדבר שאין שם איש וקם ממקומו והלך אליו
"הנער בא" - רצה לומר הלך לבוא העירהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אליהם, שלא יפסיק בינם המקום, וז"ש "ביני ובינך". ולא הזמן, וזה שאמר "עד עולם":
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • א:כ:מא בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כ מא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.