קטגוריה:שמואל א כא י
ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה
ויאמר דוד אין כמוה תננה לי.
וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גׇּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי.
וַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶ֩רֶב֩ גׇּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ ׀ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּה־הִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִם־אֹתָ֤הּ תִּֽקַּח־לְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽי׃
וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הַכֹּהֵ֗ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֗ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa חֶרֶב֩ חֶרֶב֩ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsc גָּלְיָ֨ת גָּלְיָ֨ת - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1555
מורפ': HNp הַפְּלִשְׁתִּ֜י הַ - מילית, ה' הידיעה
פְּלִשְׁתִּ֜י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6430
מורפ': HTd/Ngmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־הִכִּ֣יתָ הִכִּ֣יתָ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5221
מורפ': HVhp2ms׀ בְּעֵ֣מֶק בְּ - מילת יחס
עֵ֣מֶק - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/6010
מורפ': HR/Ncmsc הָאֵלָ֗ה הָאֵלָ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 425
מורפ': HNp הִנֵּה הִנֵּה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 2009
מורפ': HTm־הִ֞יא הִ֞יא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3fs לוּטָ֣ה לוּטָ֣ה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3874
מורפ': HVqsfsa בַשִּׂמְלָה֮ בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שִּׂמְלָה֮ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/8071
מורפ': HRd/Ncfsa אַחֲרֵ֣י אַחֲרֵ֣י - מילת יחס
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR הָאֵפוֹד֒ הָ - מילית, ה' הידיעה
אֵפוֹד֒ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/646
מורפ': HTd/Ncmsa אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־אֹתָ֤הּ אֹתָ֤ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs תִּֽקַּח תִּֽקַּח - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqi2ms־לְךָ֙ לְ - מילת יחס
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp2ms קָ֔ח קָ֔ח - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3947
מורפ': HVqv2ms כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אֵ֥ין אֵ֥ין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn אַחֶ֛רֶת אַחֶ֛רֶת - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 312
מורפ': HAafsa זוּלָתָ֖הּ זוּלָתָ֖ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2108
מורפ': HR/Sp3fs בָּזֶ֑ה בָּ - מילת יחס
זֶ֑ה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/2088
מורפ': HR/Pdxms וַיֹּ֧אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֧אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms דָּוִ֛ד דָּוִ֛ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp אֵ֥ין אֵ֥ין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn כָּמ֖וֹהָ כָּמ֖וֹ - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3644
מורפ': HR/Sp3fs תְּנֶ֥נָּה תְּנֶ֥ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqv2ms/Sp3fs לִּֽי לִּֽ - מילת יחס
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵ֗ן רביעי (משנה, דרגא 3)
חֶרֶב֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) גָּלְיָ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) הַפְּלִשְׁתִּ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
בְּעֵ֣מֶק מונח (משרת, דרגא 5) הָאֵלָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
הִנֵּה־הִ֞יא גרשיים (שליש, דרגא 4)
לוּטָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) בַשִּׂמְלָה֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
אַחֲרֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הָאֵפוֹד֒ סגול (מלך, דרגא 2)
אִם־אֹתָ֤הּ מהפך (משרת, דרגא 5) תִּֽקַּח־לְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
קָ֔ח זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֵ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) אַחֶ֛רֶת תביר (משנה, דרגא 3)
זוּלָתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּזֶ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּ֧אמֶר דרגא (משרת, דרגא 5) דָּוִ֛ד תביר (משנה, דרגא 3)
אֵ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) כָּמ֖וֹהָ טפחא (מלך, דרגא 2)
תְּנֶ֥נָּה מרכא (משרת, דרגא 5) לִּֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן: "חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה, הִנֵּה הִיא לוּטָה עטופה בַשִּׂמְלָה בבגד אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, אִם אֹתָהּ תִּקַּח תרצה לקחת לְךָ קָח אתה יכול לקחת כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה פה". {ס}
וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אֵין כָּמוֹהָ, תְּנֶנָּה לִּי".
פרשנות מסורתית:
רש"י
רד"ק
"אחרי האפוד" - שהיתה תלויה אחרי המקום שהיה מונח האפוד והחשן או יהיה פי' האפוד שלא היה אפוד החשן אלא אפוד בד והוא לבוש שהיו לובשים הכהנים ועבדי ה' כמו שאמר שמנים וחמשה איש נושאי אפוד בד וכתי' ודוד חגור אפוד בד וזו החרב היתה תלויה אחרי אלה הבגדים וזהו הנכון וי"ת בתר דשאיל ליה באפוד' כלומר אחר ששאל לו באפוד החשן את דרכו ואחר כן אמר לו שיקח זו החרב כי כן אמר לו דואג וישאל לו בה' וכן שאול אמר לו לאחימלך ושאול לו באלהים ולא כחש לו אחימלך אבל אמר היום החלותי לשאול לו באלהים ונכון הוא בעיני פירושו אבל אינו דרך פשט הפסוק לפי מקומו שאמר אחרי האפוד בין לוטה בשמלה ובין אותה תקח לך:
"אם אותה תקח לך קח" - אם אותה תרצה לקחת קח כי אין אחר' זולתה:
"בזה" - פי' בזה המקום:
"אין כמוה" - והלא אחימלך היה יודע שאין כמוה למה אמר לו אם אותה תקח לך לפי שהיתה באהל מועד לזכרון הנס כמו שפירשתי לא היה ברצון אחימלך להוציאה משם אם היתה שם אחרת אבל כיון שלא היתה שם אחר' לא היה יכול למנעה מדוד כי הוא לקחה מהפלשתי והוא שם אותה שם באהל מועד ובידו יש לקחתה ולהחזיר' כאשר ירצה:רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לוטה" - מכורך ומעוטף כמו (מלכים-א יט יג) וילט פניו באדרתו
"בשמלה" - בבגד
"האפוד" - הוא שם כולל גם לחושן
"זולתה" - חוץ ממנה
"בזה" - במקום הזה
מצודת דוד
"אם אותה" - אם תרצה לקחתה קח אותה
"אין כמוה" - רצה לומר טובה היא לי מכל החרבות
"אחרי האפוד" - מונחת אחר האפוד ויונתן תרגם בתר דשאיל ליה באפודא רצה לומר מתחלה שאל לו באורים ותומים ואחרי זה אמר לו הדברים האלהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ולבא אל הענין, נזכירה מאמרם ז"ל (יבמות עו ב) כי כאשר ראה שאול אשר הפליא לעשות הוא יתברך על ידי דוד בגלית, הוא ראה כן תמה, כי אמר בלבו זה יעצר בעמנו כי תרועת מלך בו, ומעתה ה' עמו, ועל כן שאל (לעיל יז נה) בן מי זה הנער, שהוא אם מזרע פרץ ויצלח למלוכה, או מזרע זרח ולא יהיה לו רק שררה מה, ויען דואג עד שאתה שואל אם ראוי למלוכה, שאל אם ראוי לבא בקהל ה', כי הוא מרות המואביה, והשיב אבנר מואבי ולא מואבית, השיב דואג אם כן ממזר ולא ממזרת, והושיבו סנהדרין על הדבר ויהיו דבריהם נגד דואג כדברי אבנר, ועודנו דואג מחזיק בדעתו עד שיתרא הישראלי חגר חרבו כישמעאל ויאמר כך מקובלני משמואל הרמתי מואבי ולא מואבית. ובמדרש חזית (רות רבה ד ט) ובאגדת שמואל (מדרש שמואל פרשה כב) מסיים בה שעדיין היה שמואל קיים, והלכו אליו ושאלו והשיב עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית, ונתן טעם ואמר שעל כן נאמר ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור כו', אנשים דרכם לשכור, נשים אין דעתם לשכור, ואז נחה שקטה שאלתם ותגרתם:
והנה אין ספק כי דבר כזה לא מצער הוא, וראוי לעשות זכר לדורות, בל יוסיפו בני עולה לפתוח פיהם עוד נגד הדבר הזה, כי הלא מאז שמו כל ישראל לבם עליו כי לדוד המלוכה, וראוי לעשות זכר לדבר הרשום הלז, בל יקום איש כדואג לשים דופי במשיח ה'. על כן אחשוב הושמה חרב גלית במשכן ה', אשר שם יבואו כל ישראל ויראוה "לוטה בשמלה אחרי האפוד", למען יתנו אל לבם מעשה שהיה הוראת מלכות דוד בענין גלית, והערעור והתיקון. והוא, כי הוראת המלכות היא החרב, והיותה "לוטה בשמלה" הוא כי הוראת החרב שנחתך בה ראש גלית שהיא הוראת מלכות היתה כעוטיה מערעור רות, שנאמר בה (רות ג ג) ושמת שמלותיך עליך וירדת הגורן. וזהו החרב לוטה בשמלה שבה הלכה אל הזווג. וסוף נגמר התיקון היה לכתם אחרי שמואל לשאול ממנו. וזהו "אחרי האפוד" לרמוז לכתם אחרי שמואל שהיה חגור אפוד בד (לעיל ב יח). באופן כי כל הרואים חרב גלית "לוטה בשמלה אחרי האפוד", היה נותן אל לבו לזכור הדבר. וכיוון הכהן לומר "אם אותה תקח לך קח" ותבטל הזכרון הזה, "קח כי אין [אחרת] זולתה בזה" להניח זאת לזכרון הדבר. "ויאמר דוד" אפילו היתה זולתה בזה אחרת שלא תהיה כמוה לא אחפוץ. וזהו אומרו לא על כי אין אחרת, כי אם על מה שאין כמוה תננה לי:
עוד כיוון לומר, אם בשביל אחד מהנערים תרצה אותה אין ראוי לקחתה מפה, כי בזה מתפרסם הוה לכל באי הרגל וגם לזכרון האמור, אך "אם אותה תקח לך" לעצמך "קח", ואף גם לך הוא, על "כי אין אחרת זולתה בזה. ויאמר דוד אין כמוה" לקחתה אפילו היתה אחרת בזה, ומה שאמרת שלא אקחנה לאחד מהנערים כן דברת "תננה לי "לעצמי, כי לי יאתה:חומת אנך
• לפירוש "חומת אנך" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כא י"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.