קטגוריה:שמואל א יד כד
ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם.
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כׇּל הָעָם לָחֶם.
וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֩אֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹא־טָעַ֥ם כׇּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃
וְאִֽישׁ וְ - ו' החיבור
אִֽישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/376
מורפ': HC/Ncmsc־יִשְׂרָאֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֥ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp נִגַּ֖שׂ נִגַּ֖שׂ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5065
מורפ': HVNp3ms בַּיּ֣וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַה֑וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֑וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms וַיֹּאֶל֩ וַ - ו' החיבור
יֹּאֶל֩ - פועל, הפעיל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/422
מורפ': HC/Vhw3ms שָׁא֨וּל שָׁא֨וּל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הָעָ֜ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֜ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa לֵאמֹ֗ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֗ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc אָר֣וּר אָר֣וּר - פועל, קל, בינוני סביל, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 779
מורפ': HVqsmsa הָ֠אִישׁ הָ֠ - מילית, ה' הידיעה
אִישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/376
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יֹ֨אכַל יֹ֨אכַל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3ms לֶ֜חֶם לֶ֜חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־הָעֶ֗רֶב הָ - מילית, ה' הידיעה
עֶ֗רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6153
מורפ': HTd/Ncmsa וְנִקַּמְתִּי֙ וְ - ו' החיבור
נִקַּמְתִּי֙ - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/5358
מורפ': HC/VNq1cs מֵאֹ֣יְבַ֔י מֵ - מילת יחס
אֹ֣יְבַ֔ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: m/341
מורפ': HR/Vqrmpc/Sp1cs וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn טָעַ֥ם טָעַ֥ם - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2938
מורפ': HVqp3ms כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעָ֖ם הָ - מילית, ה' הידיעה
עָ֖ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5971 a
מורפ': HTd/Ncmsa לָֽחֶם לָֽחֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) נִגַּ֖שׂ טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּיּ֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַה֑וּא אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאֶל֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) שָׁא֨וּל קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־הָעָ֜ם גרש (שליש, דרגא 4)
לֵאמֹ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
אָר֣וּר מונח (משרת, דרגא 5) הָ֠אִישׁ תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל קדמא (משרת, דרגא 5) לֶ֜חֶם גרש (שליש, דרגא 4)
עַד־הָעֶ֗רֶב רביעי (משנה, דרגא 3)
וְנִקַּמְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵאֹ֣יְבַ֔י מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְלֹֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1) טָעַ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) כָּל־הָעָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
לָֽחֶם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ נדחק על ידי שאול להמשיך ולהלחם בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאֶל השביע באלה, קללה שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר: "אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי", וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ויואל" - לשון אלה
"אשר יאכל לחם" - כל מאכל במשמע כמו (ירמיהוו יא יט) נשחיתה עץ בלחמומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נגש" - קרב
"ויואל" - מלשון אלה ושבועה
"טעם" - הלוקח אל פיו מעט מן המאכל ואין בה לרדת חדרי בטן יקרא טעימה
מצודת דוד
"לחם" - הוא כולל כל דבר מאכל
"ויואל" - השביע את העם לבל יאכלו מאומה עד הערב למען לא יהיו טרודים במאכלם להנקם מפלשתים
"נגש ביום ההוא" - עם כי מתחלה נחבאו עתה קרבו להלחם בהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נגשים ומוכרחים ביום ההוא אל המלחמה, ר"ל לא לחמו בנפש חפצה כעם חרף נפשו למות בעבור חפשיותו וארצו, רק היה אצלם כנגישה ששאול לחץ אותם לזה ע"י שהתגרה עם פלשתים, ולכן עת מצאו מנוח מאויביהם רצו לנוח מן המלחמה אשר הלכו אליה מתוך ההכרח. ולכן "ויואל שאול", השביעם באלה בל יאכלו לחם למען יקום גוי אויביו, וכפי הסברא היו מתענים ביום ההוא כמו שהיה דרכם בכל עת צרה, ועתה כי נושעו הותר להם לאכול ע"פ הדין, וגזר שאול בל יאכלו כי עוד אין התשועה שלמה עד ישית אויביו הדום לרגליו. והנה שאול דבר באלתו "ארור האיש אשר יאכל לחם", ויש סברא שלא גזר רק אכילת לחם שהיא סעודה כראוי, לא על טעימת לחם מעט, ולא על אכילת דבר שאינו לחם כמו פירות וכיוצא, כי באר הטעם כדי שינקם מאויביו, ר"ל שלא יפנו אל הכנת סעודתם ולא ירדפו אחר האויב, וזה רק בסעודה קבועה שמתאחרים בהכנתה ואכילתה, לא על טעימה ואכילת מיני פירות שהיא אכילת ארעי, שלא יתבטלו בזה מן המלחמה. ויש סברה שהיתה גזרתו גזירת תענית, שיתענו כל היום כדי שזכות ענוים ותשובתם תועיל אל שינקמו מאויביהם. וישראל החמירו על עצמם בשני ענינים, א] "ולא טעם כל העם לחם", אף טעימה בעלמא:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • א:יד:כד בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א יד כד"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.