קטגוריה:מלכים ב ט ה

(מלכים ב ט ה): "ויבא, והנה שרי החיל יושבים. ויאמר: דבר לי אליך, השר. ויאמר יהוא: אל מי מכולנו? ויאמר: אליך, השר!"

מלשון הפסוק: "והנה שרי החיל יושבים", נראה כי היו יושבים יחד, אולי במעגל, ולא היה בהם אחד שישב בראש.

כאשר שלח אלישע את נערו, אשר חז"ל (סדר עולם רבה יח ורש"י כאן) מזהים עם יונה בן אמיתי הנביא, ציווה אותו (מלכים ב ט ב): "וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי". ארשה לעצמי להניח כי יונה, שהיה נער, וכל עסקו היה לשרת את הנביא וללמוד ממנו ענייני תורה, נבואה ועבודת האל, מן הסתם לא יצא לו להסתובב יותר מדיי בין הלוחמים בשדה הקרב, ובוודאי שלא הרבה לראות את יהוא בן נמשי, שהיה ככל הנראה איש צבא מקצועי המקורב ליורם מלך ישראל ומבכירי המפקדים בצבאו. לא נראה לי סביר לצפות ממנו שיזהה את יהוא בתוך חבורה שלמה של מפקדי צבא. עם זאת, אלישע לא טרח לומר לנערו כיצד יזהה את יורם.

כאשר נכנס יונה לחמ"ל, לא יכול היה לשאול מי מהשרים הוא יהוא, שכן זה היה מיד מעיד על היותו זר במקום ומעורר עליו את חשדם של כל הנוכחים. הוא היה חייב לנהוג בבטחה, ללא היסוס, כאילו שליחותו טבעית ועניין יומיומי עבורו. כך, נכנס יונה אל החדר ופנה לכיוון הכללי בקריאה: "דבר לי אליך, השר!" כאילו יועדו דבריו אל שר מסויים. כאשר יהוא נטל על עצמו את תפקיד הדובר בשם כל השרים, ושאל: "אל מי מכולנו?" ידע יונה ברוח הקדש כי הדובר חייב להיות לא אחר מאשר הבכיר בשרים, זה שאליו נשלח על ידי אלישע. ולכך כיוון באומרו: "אליך, השר!" כאומר: אל תצטנע; התנדבותך לדבר בשם כולם מעידה על היותך הבכיר בשרים.