קטגוריה:מלכים א כב כא

<< | ספר מלכים א • פרק כ"ב • פסוק כ"א | >>

מהדורת הכתיב:

ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה.

המהדורה המנוקדת:

וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו בַּמָּה.

המהדורה המוטעמת:

וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיֵּצֵ֣א וַ - ו' החיבור
יֵּצֵ֣א - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vqw3ms הָר֗וּחַ הָ - מילית, ה' הידיעה
ר֗וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7307
מורפ': HTd/Ncbsa וַֽיַּעֲמֹד֙ וַֽ - ו' החיבור
יַּעֲמֹד֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/5975
מורפ': HC/Vqw3ms לִפְנֵ֣י לִ - מילת יחס
פְנֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וַיֹּ֖אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֖אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֲנִ֣י אֲנִ֣י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs אֲפַתֶּ֑נּוּ אֲפַתֶּ֑ - פועל, פיעל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים

צורת יסוד: 6601 b
מורפ': HVpi1cs/Sp1cp וַיֹּ֧אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֧אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָ֛ה יְהוָ֛ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֵלָ֖יו אֵלָ֖י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms בַּמָּֽה בַּ - מילת יחס
מָּֽה - מילית, ה' השאלה

צורת יסוד: b/3964
מורפ': HR/Ti׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַיֵּצֵ֣א מונח (משרת, דרגא 5) הָר֗וּחַ רביעי (משנה, דרגא 3)

וַֽיַּעֲמֹד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לִפְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיֹּ֖אמֶר טפחא (מלך, דרגא 2)

אֲנִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֲפַתֶּ֑נּוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיֹּ֧אמֶר דרגא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

אֵלָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

בַּמָּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיֵּצֵא הָרוּחַ מלאך מסוים, אולי זה המכונה "השטן" באיוב וזכריה וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר: 'אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ'. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: 'בַּמָּה'?

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות