קטגוריה:ישעיהו מט ד
ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי.
וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת יְהֹוָה וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי.
וַאֲנִ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ לְרִ֣יק יָגַ֔עְתִּי לְתֹ֥הוּ וְהֶ֖בֶל כֹּחִ֣י כִלֵּ֑יתִי אָכֵן֙ מִשְׁפָּטִ֣י אֶת־יְהֹוָ֔ה וּפְעֻלָּתִ֖י אֶת־אֱלֹהָֽי׃
וַאֲנִ֤י וַ - ו' החיבור
אֲנִ֤י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/589
מורפ': HC/Pp1cs אָמַ֨רְתִּי֙ אָמַ֨רְתִּי֙ - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp1cs לְרִ֣יק לְ - מילת יחס
רִ֣יק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/7385
מורפ': HR/Ncmsa יָגַ֔עְתִּי יָגַ֔עְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3021
מורפ': HVqp1cs לְתֹ֥הוּ לְ - מילת יחס
תֹ֥הוּ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/8414
מורפ': HR/Ncmsa וְהֶ֖בֶל וְ - ו' החיבור
הֶ֖בֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/1892
מורפ': HC/Ncmsa כֹּחִ֣י כֹּחִ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3581 b
מורפ': HNcmsc/Sp1cs כִלֵּ֑יתִי כִלֵּ֑יתִי - פועל, פיעל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3615
מורפ': HVpp1cs אָכֵן֙ אָכֵן֙ - תואר הפועל
צורת יסוד: 403
מורפ': HD מִשְׁפָּטִ֣י מִשְׁפָּטִ֣ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4941
מורפ': HNcmsc/Sp1cs אֶת אֶת - מילת יחס
צורת יסוד: 854
מורפ': HR־יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp וּפְעֻלָּתִ֖י וּ - ו' החיבור
פְעֻלָּתִ֖ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/6468
מורפ': HC/Ncfsc/Sp1cs אֶת אֶת - מילת יחס
צורת יסוד: 854
מורפ': HR־אֱלֹהָֽי אֱלֹהָֽ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַאֲנִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) אָמַ֨רְתִּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְרִ֣יק מונח (משרת, דרגא 5) יָגַ֔עְתִּי זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְתֹ֥הוּ מרכא (משרת, דרגא 5) וְהֶ֖בֶל טפחא (מלך, דרגא 2)
כֹּחִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) כִלֵּ֑יתִי אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אָכֵן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִשְׁפָּטִ֣י מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּפְעֻלָּתִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־אֱלֹהָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַאֲנִי אָמַרְתִּי לפני שה' גאל אותנו מבבל חשבנו:: "לְרִיק יָגַעְתִּי, לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי"; אָכֵן מִשְׁפָּטִי כעת ברור לי ששכרי הראוי לי לפי הצדק אֶת יְהוָה, וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ופעולתי" - שכר פעולתי הוא עם אלהי וכפל הדבר במ"ש
"אכן" - אבל באמת משפט גמולי הוא עם ה' ושלם ישלם הואיל ועשיתי את שלי
"לתוהו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ואני אמרתי" - כשהייתי מוכיחם ולא הטו אוזן חשבתי מתחלה אשר יגעתי לריק כי הואיל ולא הועלתי א"כ לא אקבל שכרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אכן משפטי" הדלתות מגבילים.
"ואני אמרתי לריק יגעתי אכן משפטי את ה', אני אמרתי לתהו והבל כחי כליתי אכן פעלתי את אלהי". ר"ל ה' בחסדו השלים לי מה שלא השלמתי אני בעבודת השליחות, כי אני אמרתי לריק יגעתי שיגיעת העבודה עצמה וכל התוכחות שאמרתי היה דבר ריק כי לא פעל מאומה, אבל משפט הנהגתי הלא היא מאת ה', והוא בכחו סבב הדבר שהתוכחות והנבואות האלה יהיו לתועלת רב כמו שיבאר, וכן מה שחשבתי כי כליתי כחי להבל, שלא אקבל שכר על עבודה זאת, אבל שכר פעולתי הוא את אלהי, והוא סבב שיגיע לי מן העבודה הזאת שכר גדול, כמו שמבאר:
ביאור המילות
"לריק, לתהו והבל", בארתי למעלה (למ"ד ז') הריק י"ל הקליפה בלא תוך, וההבל הוא אין בהחלט. וכן היגיעה, הוא דבר פעליי. רק שחסר לו התוך שהוא התכלית שבעבורו יגע. אבל מה שכלה כחו היה תהו והבל, כי לא יקבל גם שכר ריק שהוא שכר חיצוני וקליפיי בלא תוך, כי לא יקבל מאומה:
"משפטי את ה' ופעלתי את אלהי", כבר יסדתי למעלה (א' ד') וכן בניתי כל הספר, כי ה' מורה המחדש העולם בכלל, ואלהי בכינוי מורה ההשגחה המיוחדת הפרטיית, אומר השכר שנתן לי הוא מצד שהוא אלהי ביחוד. והתיחדות השגחתו עלי לטובתי, ומה שגבל משפטי שהוא מה ששלחו לנבאות בשורה כללית, היה מצד שהוא ה' המשגיח הכללי:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מט ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.