כג. אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

מקרא

כתיב: את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל

מנוקד: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים: אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָה קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ אֶל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את מי", בת ציון היא אומרת לך את מי חרפת? הלא את ה', ויותר כי "הרימותה קול" לחרף בפרסום רב, ויותר מזה כי לא היה כוונתך רק להכעיס העם, רק "ותשא מרום עיניך" כי רצית לחרף ה' בעצמו ולנאצו. מבאר את מי חרפת? הלא.