לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו לז כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַחֲרֶ֙יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אחריך" - אחרי מפלתך תניע בראשה בדרך לעג

"בזה לך" - בת ציון תבזה אותך ותלעג עליך (וקראה בתולה על כי לא נכבשה מעולם ולא באה ברשות אחר כבתולה שלא באה ברשות הבעל) וכן בתולת בת צידון (לעיל כג)

"עליו" - על סנחריב

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בזה לך", אתה סנחריב דע כי בתולת בת ציון בזה ולעגה על חרופיך וגדופיך, "ובת ירושלים הניעה ראשה עליך" כי יודעת שפה יהיה מפלתך:

ביאור המילות

"בזה". לעגה המבזה מפני שאין הדבר נחשב בעיניו. והלועג, להראות פחיתת מעשיו, וקרא בת ציון בתולה כי מצודת ציון היא עיר דוד היתה בצורה מלהכבש, לא כן ירושלים לא היתה בתולה:

הערות

כ"ב-ל' לפי' המפרשים צ"ל בז לך לשון זכר, והמליצה בכלל מוקשה לפי פי' המפרשים: