מ"ג ישעיהו לז כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


כד. בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו

מנוקד: בְּיַד עֲבָדֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ.

עם טעמים: בְּיַ֣ד עֲבָדֶיךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ׀ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥ב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְחַ֣ר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָבוֹא֙ מְר֣וֹם קִצּ֔וֹ יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרום הרים" - הר הבית

"ירכתי לבנון" - בית המקדש

"ואכרות קומת ארזיו" - לא אלך לארצו עד אשר אחריבנו

"קצו" - סופו

"יער כרמילו" - טוב שבחו וכובד חזקו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביד עבדיך חרפת ה'", הלא את ה' חרפת.

"ותאמר", הוכחת לאמר כי כבר התחלת להלחם עם ה' ותוכל לו, וצייר כי ה' סביב למשכנו יקיפוהו הרים גדולים ועליהם יער גדול מארזים וברושים וכבר עלה על מרום הרים עד ירכתי לבנון וצדו, וגם התחיל לקוצץ היער ארזיו וברושיו, ולעשות דרך לגדודיו, עד שכבר בא עד מרום קיצו, עד נקודת הרום ששם יער הכרמל יער המובחר שלו, (כ"ז ציור על היער שכבש כמ"ש וברד ברדת היער (למעלה ל"ג) עד שגלה את מסך בית יהודה והיה נוח לו לכבש ירושלים):


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרום קצו" - הוא בית המקדש שהוא מקום הרם והקץ מכל הדברים הנחמדים שיש בעולם

"יער כרמלו" - ר"ל מיטב שבחו וכובד חזקו

"קומת ארזיו" - ר"ל הגבורים

"מרום הרים" - זה הר הבית

"ירכתי לבנון" - בסוף יער הלבנון מקום הארזים הגבוהים

מצודת ציון

"כרמלו" - מקום שדות וכרמים משובחים קרוי כרמל