כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְשִׁלַּחְתִּי לוֹ צֹעִים וְצֵעֻהוּ, וְכֵלָיו יָרִיקוּ וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ׃
"לכן הנה ימים באים נאום ה' ושלחתי לו צועים וצעהו", היין הסגור בכלי וחתום חותם צר, לפעמים כשיעלה רתיחות ויתחיל להיות תוסס אז יבקיע הכלי שהוא בו ויצא לחוץ, כמ"ש הנה בטני כיין לא יפתח כאובות חדשים יבקע, ורתיחת היין נקרא צועה וזועה, שהוא סועה וסוער בפנימיותו, ועז"א שישלח לו צועים שיסער היין בתוך הכלי, והוא משל אל המרד שיתהוה במדינה עצמה וחרב איש באחיו, שזה היה בבא האויב עליהם, ועי"כ צעהו ויצא היין ויריקו הכלים שהיין בתוכו וישברו הנבלים הבלועים מן היין, ר"ל שיוחרבו הערים ויתרוקנו מן האנשים, ובאר הטעם שיעשה ה' כן, שהוא כדי, "שיבוש מואב מכמוש כאשר בושו בית ישראל מבית אל" ויראו כי אין ממש בע"ז ואין לבטוח בה:
