המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אנה המה וגו'" - להיכן מוליכות את האיפה ולא שאל על האשה כי ידע מעצמו שהוא מרמז על הגלות שכבר עבר אבל שאלתו היה על האיפה אשר היא מהנראה שבא למדוד להם מדה במדה ולא ידע האיך הוא
(י-יא) "ואומר", וכאשר ראה שהם מוליכים איפת העונש לארץ אחרת, "שאל אנה המה מוליכות את האיפה, ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער", הודיע לו שבעבור זה יוחרב הבית ויצאו ישראל שנית לגולה שהרבה מן הגולים היו בארץ שנער ששם נשארו יהודים הרבה, וכן מטעם זה נשארו בארץ שנער ולא שבו בבית שני, וגם הודיע לו כי "הניחה שם על מכונתה", ששם הוא מקום האיפה, כי גם בבבל יש חנופה וגסות הרוח כמ"ש חכמינו ז"ל, ושם תנוח האיפה כי שם מכון שבתה:
