• לדף התרגום על כל הפרק •

(זכריה ד י): "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת - וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל; שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ"

הפסוק מתייחס לאנשים אשר בזו ( = זלזלו ) ליום הקמת בית המקדש השני, כי הוא נראה בעיניהם קטן וחסר-ערך לעומת התפארת של בית ראשון, (עזרא ג יב): "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל", (חגי ב ג): "מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן, וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה, הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם"( פירוט ) ( רש"י ורוב המפרשים) .

ה' אומר, שאותם אנשים ישמחו כאשר יראו את "האבן הבדיל" ביד זרובבל.

המילה בדיל מופיעה בתנ"ך בכמה מקומות (במדבר לא כב, יחזקאל כב יח, יחזקאל כז יב) יחד עם עוד מתכות, כגון עופרת. לכן ייתכן שזו מתכת, ו אבן הבדיל היא גוש של מתכת, כמו ב (זכריה ה ח): "אֶבֶן הָעֹפֶרֶת".

שבעה אלה הם 7 עיניים, כמו ב (זכריה ג ט): "כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם; הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וּמַשְׁתִּי אֶת עון הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד".   שיעור הכתוב הוא: " "וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל" [ועליה] "שבעה אלה";" כלומר: גם על האבן שביד זרובבל יהיו פיתוחים של 7 עיניים, כמו על האבן שביד יהושע.

שתי האבנים הללו, שעל כל אחת מהן 7 עיניים, מסמלות את 14 האבנים שהיו בבגדי הכהן הגדול בזמן שבית המקדש היה קיים - 2 אבני האפוד ו-12 אבני החושן.

החושן סימל את משפט בני ישראל, (שמות כח ל): "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד". גם הביטוי עיני ה' מציין בדרך-כלל את השיפוט הא-להי; עיין למשל בראשית ו ח לח10; משלי ה כא טו3; דברי הימים ב טז ט (ראו גם: עיני ה' בספר משלי ) .  אם כך, ייתכן ששתי האבנים הללו, שעל כל אחת מהן 7 עיניים, מסמלות את חזרת המשפט וההשגחה האלהית לקרב בני ישראל.

הנביא פונה אל הזקנים, הזוכרים את בית המקדש הראשון, ואומר להם: אל תזלזלו בבית המקדש השני! אמנם אבני האפוד והחושן אבדו, אבל הן היו רק סמלים למשפט ה' ולהשגחה האלהית. בבית המקדש השני יש לנו סמלים אחרים - האבן שביד יהושע והאבן שביד זרובבל, שעל כל אחת מהן שבעת עיני ה' המשוטטים בכל הארץ.

לעיון נוסף ראו: בגדים ואבנים .

הפסוק מתאים גם לאנשים אשר בזים (מזלזלים) ליום העצמאות בימינו, כי הוא נראה בעיניהם יום קטנות, יום קטן וחסר-ערך לעומת התפארת של מלכות ישראל בדורות הקודמים.

הפסוק מוכיח אותם: "מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא (שאין מקבלים שכר שלם)? קטנות (אמונה) שהיה בהן, שלא האמינו בהקב"ה" (רבי אלעזר, בבלי סוטה מח ב ) .

התוכחה מכוונת דווקא לצדיקים, אשר בוודאי מאמינים בקב"ה, אבל מאמינים " בקטן "; הם מאמינים שה' יגאל אותם מתישהו, אבל הם לא מאמינים שה' גואל אותם עכשיו, ברגע זה ממש. הם מצפים שהגאולה תהיה בדיוק כפי שהם מדמיינים - ולא כפי שה' רוצה. אם זה לא נראה כמו בדמיונות שלהם, מבחינתם, זו לא גאולה - זה " יום קטנות ".