מצודות על זכריה ד י
<< | מצודות על זכריה • פרק ד' • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
מצודת ציון
"בז" - מלשון בזיון
"האבן הבדיל" - הוא האבן התלוי בקו המשקולת וע"י מיישר הבנאי את הבנין ועל שע"פ רוב דרכה לעשותה מאבן אמר האבן הבדיל וכן אבן העופרת (לקמן ה)
"משוטטים" - ענין התנועה הנה והנה וכן שוטטו בחוצות ירושלים (ירמיהו ה)
מצודת דוד
"עיני ה' וגו'" - ר"ל לכן רואה הוא תוגת לב המבזה יום קטנות ולפיהן ישמחם בכפל שבעה בערך התוגה
"שבעה אלה" - השמחות האלה שישמחו אז תהיה כפול שבעה בערך התוגה שיש להם בעבור בזיון יום קטנות
"כי מי בז" - אשר מי שהיה מבזה בלבו יום בנין הבית הזה לחשבו יום קטנותו לפי קוטן הבנין הנה ישמחו אז כאשר יראו את האבן המשקולת ביד המשיח הבא מזרע זרובבל המייסד את הבית