קטגוריה:ויקרא כז כב

<< | ספר ויקרא • פרק כ"ז • פסוק כ"ב | >>

מהדורת הכתיב:

ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה.

המהדורה המנוקדת:

וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ לַיהֹוָה.

המהדורה המוטעמת:

וְאִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽיהֹוָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְ/אִם֙ אֶת־שְׂדֵ֣ה מִקְנָת֔/וֹ אֲשֶׁ֕ר לֹ֖א מִ/שְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֑/וֹ יַקְדִּ֖ישׁ לַֽ/יהוָֽה׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־שְׂדֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) מִקְנָת֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֲשֶׁ֕ר זקף גדול (מלך, דרגא 2)

לֹ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)

מִשְּׂדֵ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אֲחֻזָּת֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

יַקְדִּ֖ישׁ טפחא (מלך, דרגא 2)

לַֽיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ שקנה ממישהו אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ ירושה מאבותיו יַקְדִּישׁ לַיהוָה -

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִם יָת חֲקַל זְבִינוֹהִי דְּלָא מֵחֲקַל אַחְסָנְתֵיהּ יַקְדֵּישׁ קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין יַת חֲקִיל זְבִינוֹי דְלָא מִן חֲקִיל אַחְסַנְתֵּיהּ יַקְדִישׁ קֳדָם יְיָ:
ירושלמי (קטעים):	וְאִין יַת חֲקַל זְבִינֵיה יַקְדִישׁ לִשְׁמָא דַּיְיָ:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יא (עריכה)

[ד] "ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הלוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה; יכול תהיה לפניו כשדה מקנה? תלמוד לומר "ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו.."-- שדה שאינה שדה אחוזה, יצאה זו שהיא שדה אחוזה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה ור' שמעון אומרים: הלוקח שדה מאביו, הקדישה, ואחר כך מת אביו; יכול תהיה לפניו כשדה מקנה? תלמוד לומר "ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו"-- שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה, יצאה זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה.

שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל שאין אדם מקדיש דבר שאינה שלו.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואם את שדה מקנתו וגו'" - חלוק יש בין שדה מקנה לשדה אחוזה ששדה מקנה לא תתחלק לכהנים ביובל לפי שאינו יכול להקדישה אלא עד היובל שהרי ביובל היתה עתידה לצאת מידו ולשוב לבעלים לפיכך אם בא לגאלה יגאל בדמים הללו הקצובים לשדה אחוזה ואם לא יגאל וימכרנה גזבר לאחר או אם לא יגאל הוא בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו אותו שהקדישה ופן תאמר לאשר קנהו הלוקח הזה האחרון מאתו וזהו הגזבר לכך הוצרך לומר לאשר לו אחוזת הארץ מירושת אבות וזהו בעלים הראשונים שמכרוה למקדיש

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ וְגוֹמֵר – חִלּוּק יֵשׁ בֵּין שְׂדֵה מִקְנָה לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה; שֶׁשְּׂדֵה מִקְנָה לֹא תִּתְחַלֵּק לַכֹּהֲנִים בַּיוֹבֵל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ אֶלָּא עַד הַיּוֹבֵל, שֶׁהֲרֵי בַּיּוֹבֵל הָיְתָה עֲתִידָה לָצֵאת מִיָּדוֹ וְלָשׁוּב לַבְּעָלִים; לְפִיכָךְ אִם בָּא לְגָאֳלָהּ, יִגְאַל בַּדָּמִים הַלָּלוּ הַקְּצוּבִים לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. וְאִם לֹא יִגְאַל, וְיִמְכְּרֶנָּה גִּזְבָּר לְאַחֵר, אוֹ אִם לֹא יִגְאַל הוּא, בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ, אוֹתוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁהּ. וּפֶן תֹּאמַר: לַאֲשֶׁר קָנָהוּ הַלּוֹקֵחַ הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מֵאִתּוֹ, וְזֶהוּ הַגִּזְבָּר? לְכָךְ הֻצְרָךְ לוֹמַר: "לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ" (פסוק כד) מִירוּשַׁת אָבוֹת, וְזֶהוּ בְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁמְּכָרוּהָ לַמַּקְדִּישׁ.

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית