קטגוריה:ויקרא כה יז
ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְלֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔וֹ וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/לֹ֤א תוֹנוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִית֔/וֹ וְ/יָרֵ֖אתָ מֵֽ/אֱלֹהֶ֑י/ךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵי/כֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְלָא תּוֹנוֹן גְּבַר יָת חַבְרֵיהּ וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְלָא תוֹנוּן גְבַר יַת חַבְרֵיהּ בְּמִילִין קָשִׁין וְתִדְחַל מֵאֱלָהָךְ אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"ולא תונו" אפילו בדברים וגניבת דעת ועצות רעות אפילו בלתי שום דררא דממונא:
" כי אני ה' אלהיכם" אלהי הקונה ואלהי המוכר ומקפיד אני על אונאת כל אחד מהם:אור החיים (כל הפרק)
ולא תונו וגו'. רבותינו ז"ל דרשו (ב"מ נ"ח ב) שהכתוב מדבר באונאת דברים, ולפי פשט הכתוב ירצה כי הגם שאמר למעלה אל תונו ודקדק לומר מיד להודיע כי באונאת מטלטלים הכתוב מדבר ולא באונאת קרקע, חש הכתוב שיטעה הטועה כי בקרקעות מותר לאונות, לזה אמר לא תונו וגו', ואמר ויראת מאלהיך פירוש הגם שאין דין אונאה בהם, הוא דוקא לענין משפט יושבי תבל, אבל לעולם איסור אונאה יש בדבר, וטעם שאמרתי שאין בו אונאה הוא מטעם שהנחתי משפט זה לדון אותו אני, והוא אומרו כי אני ה' אלהיכם פירוש שופט אתכם בדבר הזה לא לצד שמותר לאונות בקרקע, והרבה דינים מצינו בתורה שה' סלק משפטם לבית דין של מעלה, ועיין מה שכתבתי בפרשת משפטים (כ"א י"ב) ומה לפנינו יש טעם בדבר לצד שימצא אדם מוכר שוה מאה בחמשים או להפך אין בית דין יכול לעמוד על הדבר לדעת הקנין שהוא לצד הרצון ואת שהוא לצד האונאה וסלק ה' דינו לבוחן לבות ויודע מחשבות אדם ותחבולותיו:
וכבר כתבתי למעלה כי מקח טעות ישנו אפילו בקרקעות, וכן כתב הרמב"ם בפרק ט"ו מהלכות מכירה וכן המוכר לחבירו קרקע וכו' ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח מחזירו אפילו לאחר כמה שנים ע"כ, ופירושנו זה כללוהו חז"ל במאמרם שאמרו אל תונו באונאת דברים שבזה נכלל כל מין אונאה כי גם המאנה חברו לרמותו בדברי שקר הוא מאנהו והרי הוא בכלל אונאת דברים:מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ד (עריכה)
[א] "ולא תונו איש את עמיתו"-- זו אונאת דברים. יכול זה אונאת ממון? כשהוא אומר "אל תונו איש את עמיתו" הרי אונאת ממון אמורה. הא מה אני מקיים "ולא תונו איש את עמיתו"? הרי אונאת דברים.
[ב] כיצד?
- אם היה בעל תשובה לא יאמר לו "זכור מעשיך הראשונים מה היו". ואם היה בן גרים לא יאמר לו "זכור מה היו מעשה אבותיך".
- היו חליים באים עליו, יסורין באים עליו, היה קובר את בניו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב (איוב ד, ו) "הלא יראתך כסלתך, תקותך ותם דרכיך. זכר נא מי הוא נקי אבד, ואיפה ישרים נכחדו"
- ראה חמרים מבקשים תבואה, מבקשים יין, לא יאמר להם "לכו אצל פלוני" והוא לא מכר חיטה מימיו.
- ר' יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר "בכמה חפץ זה?" והוא אינו רוצה ליקח.
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. |
-- ויקרא כה, יז |
פסוק זה חוזר, לכאורה, על מה שנאמר בפסוק י"ד ("אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו"). לשם מה הכפילות? הרמב"ם (במשנה תורה, ספר קניין, הלכות מכירה, פרקים י"ב-י"ד) מסביר שהציווי הראשון עוסק בהונאת ממון (קרי: רמאות בענייני כספים, מה שאנחנו מכנים כיום הונאה, וראו רמב"ם הלכות מכירה יב א), בעוד שהציווי השני עוסק בהונאת דברים (היום היינו קוראים לזה העלבה, גרימת צער, וראו רמב"ם הלכות מכירה יד יב). אלה הם שני סוגים של הונאה, ולכן האזהרה מפניהם נאמרה בשני פסוקים שונים. לדעת הרמב"ם הונאת דברים חמורה מהונאת ממון. נוסף על כך, בהונאת ממון ניתן להפעיל אמצעי אכיפה שונים, בתי משפט והוצאה לפועל, אבל הונאת דברים איננה ניתנת לאכיפה והיא "דבר המסור ללב", ומשום כך נאמר בפסוק י"ז "ויראת מאלוקיך" - זהו דבר שבו אין פחד מדיני אדם, אבל אדם צריך לחשוש מדיני שמים (רמב"ם הלכות מכירה יד יח).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא כה יז"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.