קטגוריה:ויקרא יג נח
והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר.
וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כׇל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר.
וְהַבֶּ֡גֶד אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י אוֹ־הָעֵ֜רֶב אֽוֹ־כׇל־כְּלִ֤י הָעוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥ס שֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר׃
וְהַבֶּ֡גֶד וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
בֶּ֡גֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/899 b
מורפ': HC/Td/Ncmsa אֽוֹ אֽוֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־הַשְּׁתִ֨י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁתִ֨י - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8359
מורפ': HTd/Ncmsa אוֹ אוֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־הָעֵ֜רֶב הָ - מילית, ה' הידיעה
עֵ֜רֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6154 b
מורפ': HTd/Ncmsa אֽוֹ אֽוֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC־כָל כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־כְּלִ֤י כְּלִ֤י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3627
מורפ': HNcmsc הָעוֹר֙ הָ - מילית, ה' הידיעה
עוֹר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5785
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr תְּכַבֵּ֔ס תְּכַבֵּ֔ס - פועל, פיעל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3526
מורפ': HVpi2ms וְסָ֥ר וְ - ו' החיבור
סָ֥ר - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5493
מורפ': HC/Vqq3ms מֵהֶ֖ם מֵ - מילת יחס
הֶ֖ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m
מורפ': HR/Sp3mp הַנָּ֑גַע הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּ֑גַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5061
מורפ': HTd/Ncmsa וְכֻבַּ֥ס וְ - ו' החיבור
כֻבַּ֥ס - פועל, פועל (Pu'al), עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3526
מורפ': HC/VPq3ms שֵׁנִ֖ית שֵׁנִ֖ית - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8145
מורפ': HAofsa וְטָהֵֽר וְ - ו' החיבור
טָהֵֽר - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2891
מורפ': HC/Vqq3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהַבֶּ֡גֶד פזר (שליש, דרגא 4)
אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) אוֹ־הָעֵ֜רֶב גרש (שליש, דרגא 4)
אֽוֹ־כָל־כְּלִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) הָעוֹר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) תְּכַבֵּ֔ס זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְסָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) מֵהֶ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
הַנָּ֑גַע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְכֻבַּ֥ס מרכא (משרת, דרגא 5) שֵׁנִ֖ית טפחא (מלך, דרגא 2)
וְטָהֵֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהַבֶּגֶד אוֹ הַשְּׁתִי אוֹ הָעֵרֶב אוֹ כָל כְּלִי הָעוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס וְסָר מֵהֶם הַנָּגַע - וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְבוּשָׁא אוֹ שִׁתְיָא אוֹ עִרְבָּא אוֹ כָל מָאן דִּמְשַׁךְ דִּתְחַוַּר וְיִעְדֵּי מִנְּהוֹן מַכְתָּשָׁא וְיִצְטַבַּע תִּנְיָנוּת וְיִדְכֵּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְבוּשָׁא אוֹ שִׁיתְיָא אוֹ עַרְבָא אוֹ כָּל מַאן דִיצְלָא דִתְחַוָור וְיַעֲדֵי מִנֵיהּ מַכְתְּשָׁא וְיִצְטַבַּע תִּנְיָנוּת וְיִדְכֵּי: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[י] "והבגד או השתי או הערב ... אשר תכבס"-- יכול יקיים בו מצות כיבוס? ת"ל "וסר מהם הנגע". אי "וסר" יכול מצד זה לצד זה? ת"ל "מהם"-- עד שיעקר מהם מכולו.
[יא] "וכבס שנית וטהר"-- השניה לטהרו והראשונה להסגיר את נגעו.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכֻבַּס שֵׁנִית – לְשׁוֹן טְבִילָה. תַּרְגּוּם שֶׁל 'כִּבּוּסִין' שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ – לְשׁוֹן לִבּוּן, "וְיִתְחַוַּר", חוּץ מִזֶּה, שֶׁאֵינוֹ לְלִבּוּן אֶלָּא לִטְבֹּל, לְכָךְ תַּרְגּוּמוֹ 'וְיִצְטַבַּע'; וְכֵן כָּל כִּבּוּסֵי בְּגָדִים שֶׁהֵן לִטְבִילָה, מְתֻרְגָּמִין "וְיִצְטַבַּע".
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ודע כי הנגעים היו אות ומופת על החטא, שכן דרשו רבותינו ז"ל משל למה הדבר דומה לעבד רע שהיה נמכר, כשבא רבו לקנותו היה יודע שהוא עבד רע לקח עמו כבלים שאם סרח רודה אותו בהן כיון שסרח הביא אותן כבלים וכבלו, כך הקב"ה היה גלוי וידוע לפניו שהאדם עתיד לחטוא והתקין יסורין הללו שאם חטא יהא רודה אותו בהן. וכך היו הנגעים באים, האבנים היו לוקין תחלה זהו שכתוב (ויקרא יד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם, עשה תשובה מוטב, ואם לאו מלקהו בבגדיו שנאמר (שם י"ג) והבגד כי יהיה בו נצע צרעת, חזר בו מוטב, ואם לאו מלקהו בגופו, וכיצד בגופו, מעט מעט, מתחיל ממריטת ראשו שנאמר (שם) ואיש כי ימרט ראשו ועדיין יש במריטת ראשו ספק לטמא ספק לטהר, חזר בו מוטב, ואם לאו מלקהו בשחין שנאמר אדם כי יהיה בו בעורו שחין, חזר בו מוטב ואם לאו מלקהו בנגעים קשים, שאת וספחת ובהרת. וכך דרשו רבותינו ז"ל במדרש רות, אין בעל הרחמים פורע מן הנפשות תחלה, ממי אתה למד מאיוב, לקה תחלה בממונו ואחר כך בבניו ובני ביתו ואחר כך בגופו. וכן במצרים תחלה בממונם שנאמר (תהלים קה) ויך גפנם ותאנתם ויסגר לברד בעירם, ואחר כך (שם עח) ויך כל בכור במצרים. ואף בנגעים כן, תחלה באין על ביתו חזר בו הרי הן טעונין חליצה שנאמר (ויקרא יד) וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע, ואם לאו טעונין נתיצה שנאמר (שם) ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, ואחר כך באין על בגדיו, חזר בו מוטב ואם לאו טעונין קריעה שנאמר (שם יג) וקרע אותו מן הבגד, ואם לאו טעונין שרפה שנאמר (שם) ושרף את הבגד, ואחר כך באין על גופו חזר בו מוטב ואם לאו (שם) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. עד כאן במדרש.
והנה הנגעים היו מורים השגחה גמורה ולא היה ענין טבעי אלא נס גדול, ולא היה הענין בחוצה לארץ כי אם בארץ ישראל, כי כשיקרה לאחד מישראל חטא ועון היה מתראה הנגע בביתו או בבגדו או בגופו להעיד עליו כי יש בידו עון, כענין שכתוב (תהלים פט) ובנגעים עונם, וכדי שישוב בתשובה ויטהר ויתלבן מעונו, והוא שרמז על זה גם כן (ויקרא יג) כלו הפך לבן טהור הוא, כלומר מן הנגע ומן העון, ועל זה אמר הכתוב (שם יד) ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם, וזהו שכתוב עוד (שם) כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, להורות שאין הענין נוהג אלא בנחלת ה', לא בארץ העמים שהיא חול ולא בירושלים שהיא בית ה' מיוחד לשבתו ולא נתחלקה לשבטים, אלא בארץ הנקראת אחזת ה' שנתחלקה לשבטים, היא הארץ הקדושה והנבחרת הנקראת ארץ אחוזה, אשרי מי שיזכה לראותה בבנינה, הקב"ה יזכנו להיות מן היושבים בצלה שהיא מכוונת כנגד בית המקדש של מעלה, שעליה אמר דוד ע"ה (תהלים סה ה) אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יג נח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.