ספרא (מלבי"ם)/פרשת תזריע נגעים/פרק טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרק טז

[א] "וקרע"-- יכול יקרע בו קרע קטן יקיים בו מצות קריעה? ת"ל "אותו". אי "אותו", יכול ישצפנו ויניחנו במקומו? ת"ל "מן הבגד"-- ינתקנו מן הבגד.    [ב] אי "מן הבגד", יכול יקרע וישליך את הקרעים לאשפות? ת"ל "באש תשרפנו את אשר בו הנגע"-- לימד על כל הקרעים שהם טעונים שריפה.

[ג] למדנו לכהה בסוף שבוע שני למראה שני שהוא קורעו. ומנין לכהה בסוף שבוע ראשון למראה שני ולא למראה שלישי שהוא מכבסו? ת"ל "נגע"-- נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, מה נגע האמור כאן, כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי, אף נגע האמור להלן כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי.

[ד] ומנין שהוא טולה עליו מטלית? ת"ל "ואם תראה עוד", ואין "עוד" אלא מקומו-- מלמד שהוא טולה עליו מטלית. ר' נחמיה אומר אין צריך מטלית.

חזר נגע על הבגד- מציל על המטלית. חזר על המטלית- שורף את הבגד.

הטולה מן המוסגר בטהור, חזר נגע על הבגד-- שורף את המטלית. חזר על המטלית-- הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנים. [ו] אין לי אלא מקומו, מנין לרבות כל הבגד? ת"ל "בבגד". יכול כל שהוא? ת"ל "עוד"-- מה ראשונה כגריס אף שניה כגריס.

[ז] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? ת"ל "פורחת"-- במראה ושלא במראה.   [ח] או אינו אלא "פורחת" שלא תהיה טמאה עד שתחזור ותפשה?... כשהוא אומר "היא" -הרי היא כמות שהיתה- הא מה אני מקיים "פורחת"-- במראה ושלא במראה.

[ט] קיטא שיש בה פסים פסים צבועים לבנים-- פוסים מזו לזו.  שאלו את ר' אליעזר והרי הוא פספס יחידי? אמר להם לא שמעתי. אמר לו ר' יהודה בן בתירה אלמד בו? אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין. אמר לו שמא יעמד ב' שבועות והעובד בבגדים ב' שבועות טמא. אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

הפשיון הסמוך-- כל שהוא. הרחוק-- כגריס.

[י] "והבגד או השתי או הערב ... אשר תכבס"-- יכול יקיים בו מצות כיבוס? ת"ל "וסר מהם הנגע". אי "וסר" יכול מצד זה לצד זה? ת"ל "מהם"-- עד שיעקר מהם מכולו.

[יא] "וכבס שנית וטהר"-- השניה לטהרו והראשונה להסגיר את נגעו.

[יב] "זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים"-- מקישם לבית. מה בית מיטמא בביאה אף כולם מיטמאים בביאה. אי מה בית טעון צפרים אף כולם יטענו צפרים?... ת"ל "זאת". רבי אומר, הרי הוא אומר "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית"-- הקיש בגד לבית, מה בית מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. אין לי אלא בגד, מנין לרבות את כולם? ת"ל "זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר וכולי"-- מקישן לבגד, מה בגד מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. אי מה בגד מטמא בכל הטומאות אף כולם מטמאים בכל הטומאות... ת"ל "זאת".

[יג] "לטהרו או לטמאו"-- כשם שמצוה בארץ כך מצוה בחוץ לארץ.

"לטהרו או לטמאו"-- כשם שמצוה לטהרו כך מצוה לטמאו.

"לטהרו או לטמאו"-- כהן שהוא מטהרו, מטמאו. ואם מת, רואהו כהן אחר.