לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא יג נז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · יג · נז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם תֵּרָאֶה עוֹד בַּבֶּגֶד אוֹ בַשְּׁתִי אוֹ בָעֵרֶב אוֹ בְכָל כְּלִי עוֹר פֹּרַחַת הִוא בָּאֵשׁ תִּשְׂרְפֶנּוּ אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־תֵּרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּ֠גֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֙רֶב֙ א֣וֹ בְכׇל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאִם תִּתַּחְזֵי עוֹד בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁתְיָא אוֹ בְעִרְבָּא אוֹ בְכָל מָן דִּמְשַׁךְ סָגְיָא הִיא בְּנוּרָא תֵּיקְדִנֵּיהּ יָת דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין תִתְחֲמֵי תוּב בִּלְבוּשָׁא אוֹ בְשִׁיתְיָא אוֹ בְעַרְבָא אוֹ בְּכָל מַאן דִיצְלָא סַגְיָא הוּא בְּנוּרָא תוֹקְדִינֵיהּ יַת עִיסְקָא דְבֵיהּ מַכְתְּשָׁא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פרחת היא" - דבר החוזר וצומח "באש תשרפנו" - את כל הבגד

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פֹּרַחַת הִוא – דָּבָר הַחוֹזֵר וְצוֹמֵחַ.
בָּאֵשׁ תִּשְֹרְפֶנּוּ – אֶת כָּל הַבֶּגֶד.

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ד] ומנין שהוא טולה עליו מטלית? ת"ל "ואם תראה עוד", ואין "עוד" אלא מקומו-- מלמד שהוא טולה עליו מטלית. ר' נחמיה אומר אין צריך מטלית.

חזר נגע על הבגד- מציל על המטלית. חזר על המטלית- שורף את הבגד.

הטולה מן המוסגר בטהור, חזר נגע על הבגד-- שורף את המטלית. חזר על המטלית-- הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנים. [ו] אין לי אלא מקומו, מנין לרבות כל הבגד? ת"ל "בבגד". יכול כל שהוא? ת"ל "עוד"-- מה ראשונה כגריס אף שניה כגריס.

[ז] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? ת"ל "פורחת"-- במראה ושלא במראה.   [ח] או אינו אלא "פורחת" שלא תהיה טמאה עד שתחזור ותפשה?... כשהוא אומר "היא" -הרי היא כמות שהיתה- הא מה אני מקיים "פורחת"-- במראה ושלא במראה.

[ט] קיטא שיש בה פסים פסים צבועים לבנים-- פוסים מזו לזו.  שאלו את ר' אליעזר והרי הוא פספס יחידי? אמר להם לא שמעתי. אמר לו ר' יהודה בן בתירה אלמד בו? אמר לו אם לקיים דברי חכמים הין. אמר לו שמא יעמד ב' שבועות והעובד בבגדים ב' שבועות טמא. אמר לו חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים.

הפשיון הסמוך-- כל שהוא. הרחוק-- כגריס.


עיין מדרש הספרא על פרשה זו בכללות בפסוק מז ועיין במלבי"ם שם סימן קס.

<< · מ"ג ויקרא · יג · נז · >>