המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[כה] הא אם פשה או אם היה בו שער צהוב טמא. אף על גב דדבר פשוט הוא דמכלל לאו אתה שומע הן, הוצרך לאשמועינן, שלא תאמר דקרא הכי קאמר, אף על גב דלא פשה ולא היה בו שער צהוב - בעי הסגר, ואינו כמו צרעת שחין ומכוה שאם עמד בראשונה - פוטר אותו (פסוק כח), כאן בעי הסגר, ולעולם אפילו אם פשה או נולד בו שער צהוב מסגיר, אלא אם כן יש בו שניהם - שער צהוב ופשיון, לפיכך הוצרך לאשמועינן. ומיתורא דלקמן מפיק "אם פשה תפשה" (פסוק לה) מכל מקום, כדבסמוך (רש"י שם):
[א] "בשביעי"-- יכול בין ביום ובין בלילה? ת"ל "ביום"-- ולא בלילה. [ב] יכול עור הבשר שהוא מטמא בארבע מראות יהא צריך יום, נתקים שאין מטמאים בד' מראות לא יהיו צריכים יום? ת"ל "ביום"-- ולא בלילה
[ג] "והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב"-- ר' יהודה אומר, אינו אומר "לא הפך בו שיער צהוב" אלא "לא היה בו שיער צהוב"-- הא אם קדם את הנתק, טמא. ר' יוחנן בן נורי אומר, אינו אומר "לא היה בו שער שער צהוב דק" אלא "לא היה בו שער צהוב", ואפילו ארוך.
