קטגוריה:ויקרא יא לג

<< · מ"ג ויקרא · יא · לג · >>

כתיב:
וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו.

מנוקד:
וְכׇל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא וְאֹתוֹ תִשְׁבֹּרוּ.

עם טעמים:
וְכׇ֨ל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ אֲשֶׁר־יִפֹּ֥ל מֵהֶ֖ם אֶל־תּוֹכ֑וֹ כֹּ֣ל אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹכ֛וֹ יִטְמָ֖א וְאֹת֥וֹ תִשְׁבֹּֽרוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] 'כלי חרס' -- אין לי אלא כלי חרס; מנין לרבות כלי נתר?    תלמוד לומר 'וכלי חרס'.

מנין לרבות את האהלים?

• ודין הוא! ומה אם כלי עץ --שטימא פשוטים-- טיהר אהלים, כלי חרס --שטיהר פשוטים-- אינו דין שנטהר אהלים?!
• תלמוד לומר "וכל כלי חרס"-- לרבות את האהלים.

מנין לרבות שברי כלי חרס?    תלמוד לומר "וכל כלי חרס".

[ב] מכאן אמרו הדקין שבכלי חרס -- הם קרקרותיהם ודופנותיהם יושבים שלא מסומכין -- שיעורן בכדי סיכת קטן. ועד לוג. מלוג ועד סאה -- ברביעית. מסאה ועד סאתים -- בחצי לוג. מסאתים ועד שלש ועד חמש סאים -- בלוג. דברי ר' ישמעאל.

רבי עקיבא אומר: אני איני נותן בהן מידה. אלא הדקים שבכלי חרס -- הם קרקרותיהם ודופנותיהם יושבים שלא מסומכים -- שיעורן מכדי סיכת קטן. ועד קדירות דקות. מקדרות דקות ועד חביות לודיות -- ברביעית. מלודיות ועד לחמיות -- בחצי לוג. מלחמיות ועד חצבים גדולים -- בלוג.

נשתקע הדבר ולא נאמר עכשיו. רבי נחמיה ור' אליעזר בן יעקב אומרים חצבים גדולים שיעורן בשני לוגין.

הפכים הגלילין והחביונות שיעור קרקרותיהם כל שהן ואין להם דפנות.

[ג] "אשר יפֹל מהם"-- יש מהם לטמא ויש מהם שלא לטמא. פרט לתרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור -- טהור. ואם מת -- טמא.

[ד] "אל תוכו"-- את שיש לו תוך - טמא, ואת שאין לו תוך - טהור. פרט למטה ולכסא ולספסל ולשולחן ולספינה ולמנורה של חרס.

זאת עדות העיד חזקיה אבי עקש לפני רבן גמליאל ביבנה: כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים.

[ה] "אל תוכו"-- מתוכו הוא מטמא ואינו מטמא מאחוריו.

• הלא דין הוא! ומה כלי שטף --שאינו מטמא מתוכו-- מטמא מאחוריו, כלי חרס --שמטמא מתוכו-- אינו דין שמטמא מאחוריו?!
• תלמוד לומר "תוכו"-- מתוכו הוא מטמא ואינו מטמא מאחוריו.

• [ו] קל וחומר לכלי שטף שיטמא מאוירו! ומה אם כלי חרס --שאינו מטמא מאחוריו-- נטמא^[1] מאוירו, כלי שטף --שמטמא מאחוריו-- אינו דין שמטמא מאוירו?!    תלמוד לומר 'כלי חרס..אל תוכו' - [ואין כלי שטף אל תוכו]^[2].

[ז] "אל תוכו" כשיפול לתוכו טמא ולא כשיפול לתוך תוכו. כיצד? חבית שהיא נתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור. השרץ בחבית -- אוכלים ומשקין שבתנור טהורים.

• וכי איזה מדה מרובה, מדת לטמא או מדת ליטמא? מרובה מדת לטמא ממדת ליטמא שהוא מטמא את האחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו. ומה מקום שמטמא מאחוריו -- לא יטמא את תוך תוכו, מקום שאין מטמא מאחוריו -- אינו דין שלא יטמא מתוך תוכו?!
• או מרובה ליטמא מלטמא! שהוא מיטמא מתוך שאור ואינו מטמא את השאור -- אף הוא יטמא ממה שבתוך תוכו אף על פי שלא יטמא את תוך תוכו!
• תלמוד לומר "אל תוכו"-- כשיפול לתוכו טמא, ולא כשיפול לתוך תוכו.

[ח] "כל אשר בתוכו יטמא"-- ולא מה שבתוך תוכו. כיצד? חבית שהיא נתונה בתנור ופיה למעלה מן התנור. השרץ בתנור -- אוכלים ומשקים שבחבית טהורים.

• וכי איזה מדה מרובה, מדת לטמא או מדת ליטמא? מרובה מדת ליטמא מלטמא שהיא מיטמא מבית שאור ואינו מטמא את השאור! ומה אם במקום שנטמא מבית שאור -- לא נטמא מתוך תוכו, מקום שאין מטמא את השאור אינו דין שלא יטמא את תוך תוכו?!
• או מרובה מדת לטמא מליטמא שהוא מטמא את אחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו! אף היא יטמא את תוך תוכו אף על פי שלא יטמא מתוך תוכו!
• תלמוד לומר "כל אשר בתוכו יטמא"-- ולא מה שבתוך תוכו.

[ט] יכול אף על פי שנקבה?    תלמוד לומר "כל אשר בתוכו יטמא".

וכמה הוא שיעורו של נקב בכלי חרס? ככונס משקה.    ובכלי שטף? כמוציא זיתים.

[י] מכאן אמרו כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור. השרץ בתוכה -- התנור טמא; השרץ בתנור -- אוכלים ומשקים שבתוכה טמאים.    ר' אליעזר אומר מצלת.

אמר רבי אליעזר, אם הצילה במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל?!   אמרו לו אם הציל במת החמור -- מקום שמחיצה מצלת! תציל בכלי חרס הקל שאין מחיצה מצלת?!

[יא] אמר רבי יוחנן בן נורי אמרתי לו לר' אליעזר אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור -- שכן חולקים אהלים! יצילו אהלים מיד אהלים בכלי חרס הקל שאין חולקין כלי חרס?!

אמר ר' יוסי אמרתי לו לר' יוחנן בן נורי תמה אני אם קבל ר' אליעזר ממך התשובה מפני שהוא הנידון. אלא זו תשובה לדבר: אם הצילו אהלים מיד אהלים במת החמור -- שכן העושה טפח על טפח על רום טפח בבית טהור! יצילו אהלים מיד אהלים בשרץ הקל שכן העושה טפח על טפח על רום טפח בכלי חרס טמא?!    אמר לו הוא הנידון.

[יב] "כל אשר בתוכו יטמא". רבי עקיבא אומר אינו אומר "טמא" אלא "יטמא", לטמא אחרים, וללמד על ככר השני שיטמא השלישי. הא כיצד? התנור תחלה, והככר שני, והנוגע בככר שלישי.

אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבי יוחנן בן זכאי! שהיית אומר עתיד דור אחד לטהר הככר השלישי שאין לו מקרא מן התורה והרי עקיבא תלמידך הביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר "כל אשר בתוכו יטמא".

[יג]

• 'אותו תשבורו' -- יכול ישברנו ודאי? והרי הוא אומר בזב (ויקרא טו, יב) "וכלי חרס אשר יגע בו הזב ישבר", יכול ישברנו ודאי? תלמוד לומר 'אותו תשבורו'-- אותו אתה שובר ואי אתה שובר כלי חרס של זב.
• קל וחומר! ומה אם הנוגע בזב החמור -- אינו טעון שבירה, הנוגע בשרץ הקל אינו דין שלא יטעון שבירה?!
• ואם כן למה נאמר 'אותו תשבורו'? מלמד שאין לו טהרה אלא שבירתו.

דבר אחר: "אותו" אתה שובר על טהרתו ואי אתה שובר אוכלים ומשקים לטהרתם.

1. ^ אולי צ"ל מטמא כמו שנמצא בספרים אחרים -- ויקיעורך
2. ^ הטקסט במרובעות מובא בס"א והוספתיו לכאן כי לכאורה מתאים אל פירושו של המלבי"ם, ויתכן שלא השמיטו בכוונה אלא כטעות הדפוס כמו שנמצא תמיד בטקטס הספרא שמופיע בפירושו של המלבי"ם -- ויקיעורך