"צוה ה' לעשות" - כל שבעת הימים ורז"ל דרשו לעשות זה מעשה פרה לכפר זה מעשה יום הכפורים וללמד שכהן גדול טעון פרישה קודם יום הכפורים שבעת ימים וכן הכהן השורף את הפרה
[י] כל שבעת ימי המלואים. דאם לא כן, מאי "כאשר עשה", הוי ליה לומר 'אשר עשה ביום הזה ציוה ה' לעשות' אי הוי קאי "ציוה ה' לעשות" על אותו היום בעצמו, אלא פירושו על כל שבעת ימי המלואים, וכן פירושו, כאשר עשה ביום הזה - ציוה ה' לעשות זה לכפר עליהם כל שבעת ימי המלואים:
כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם. דרשו רז"ל במסכת יומא פ"א כאשר עשה ביום הזה הוא יום שמיני למלואים שאתם משמרים שבעה ימים לפניו, כך צוה ה' לעשות אלו מעשה פרה, שתשמרו שבעה ימים קודם לשרפת פרה מגזירה שוה דצוה צוה, כתיב הכא צוה ה' לעשות, וכתיב בפרה (במדבר יט) זאת חקת התורה אשר צוה ה'. לכפר עליכם, אלו מעשה יום הכפורים, שיפרוש הכהן הגדול שבעה ימים קודם ליום הכפורים, והיינו דתנן שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פלהדרין, ותנן נמי שבעה ימים קודם שרפת הפרה מפרישין הכהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה. וזה באור הכתוב כאשר עשה ביום הזה, שיש לפניו שבעה, כן צוה ה' לעשות בפרה שבעה ימים לפני שריפתה, וכן לכפר עליכם, הוא יום הכיפורים שהכהן גדול פורש שבעה ימים לפניו.
[לז] "כאשר עשה ביום הזה צוה ה'" -- מכאן אמרו שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין. וכשם שמפרישין כהן גדול מביתו כך מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו.
ולמה מפרישין שבעה? שמא תמצא אשתו ספק נדה וידחה כל שבעת הימים.
"צוה ה' לעשות לכפר עליכם"-- אמר להם "כפרה זו תכפר עליכם עד שיחיו המתים".
