קטגוריה:הושע יג יד
מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני.
מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קׇטׇבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי.
מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶ֜יךָ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קׇֽטׇבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃
מִיַּ֤ד מִ - מילת יחס
יַּ֤ד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/3027
מורפ': HR/Ncbsc שְׁאוֹל֙ שְׁאוֹל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7585
מורפ': HNp אֶפְדֵּ֔ם אֶפְדֵּ֔ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 6299
מורפ': HVqi1cs/Sp3mp מִמָּ֖וֶת מִ - מילת יחס
מָּ֖וֶת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/4194
מורפ': HR/Ncmsa אֶגְאָלֵ֑ם אֶגְאָלֵ֑ - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1350 a
מורפ': HVqi1cs/Sp3mp אֱהִ֨י אֱהִ֨י - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 165
מורפ': HTi דְבָרֶיךָ֜ דְבָרֶי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ֜ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1698
מורפ': HNcmpc/Sp2ms מָ֗וֶת מָ֗וֶת - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4194
מורפ': HNcmsa אֱהִ֤י אֱהִ֤י - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 165
מורפ': HTi קָֽטָבְךָ֙ קָֽטָבְ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6987
מורפ': HNcmsc/Sp2ms שְׁא֔וֹל שְׁא֔וֹל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 7585
מורפ': HNp נֹ֖חַם נֹ֖חַם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5164
מורפ': HNcmsa יִסָּתֵ֥ר יִסָּתֵ֥ר - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5641
מורפ': HVNi3ms מֵעֵינָֽי מֵ - מילת יחס
עֵינָֽ - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: m/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מִיַּ֤ד מהפך (משרת, דרגא 5) שְׁאוֹל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶפְדֵּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִמָּ֖וֶת טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶגְאָלֵ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֱהִ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) דְבָרֶיךָ֜ גרש (שליש, דרגא 4)
מָ֗וֶת רביעי (משנה, דרגא 3)
אֱהִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) קָֽטָבְךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
שְׁא֔וֹל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נֹ֖חַם טפחא (מלך, דרגא 2)
יִסָּתֵ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) מֵעֵינָֽי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם?! מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם?! אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אני אהיה לך כמכת דבר המביאה מוות (דְבָרֶיךָ - רבים של דבר. והראיה מהתקבולת ל"קטב" בפסוק "מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם" - תהלים צא ו) , אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל אני אהיה מחלתך המביאה לשאול. נֹחַם חרטה יִסָּתֵר מֵעֵינָי תהיה מוסתרת ממני (כלומר, לא אחשוב על לחוס עליך).
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"אהי דבריך מות" - אשים עצמי לדבר עליך דברי מות
"אהי קטבך" - קוטב עליך גזרת שאול
"נוחם יסתר מעיני" - לא אנחם על הרעה הזאת נוחם לשון ניחום והמ"ם משורש התיבה כמו מ"ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי"ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ"ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי"ת ונקודה קמץ נוחם רוחםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קטבך" - ענין כריתה וכן מקטב ישוד צהרים (תהלים צא)
"נחם" - מלשון תנחומין
מצודת דוד
"נחם יסתר מעיני" - ר"ל עד הנה נחמתי על הרעה אבל מאז יהיה התנחומין נסתר מעיני כי לא אנחם עוד
"מיד שאול אפדם" - הנה מעולם פדיתים מן השאול וגאלתים מן המות אבל כשתתמלא הסאה אהיה אני מדבר עליך דברי מות אהיה אני מכריחך לרדת שאולהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ואהי קטבך שאול", אתה שאול! הקטב מרירי שלך שאתה מכלה בם אנשים, אהיה אנכי, ר"ל אהיה השליח שלך להגלותם, ר"ל שלא לבד שלא אפדם כי לא עשו תשובה, עוד אכלם במות ואגלם מארצם בהשגחתי ואהיה מסייע לזה, "נוחם יסתר מעיני", ר"ל כי הנוחם והחרטה שהיא הסבה תמיד להשיב את הגזרה הרעה, שע"י הנוחם ישיב חמה, ר"ל שע"י שיתנחמו העם על מעשיהם וישובו בתשובה ינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות, עתה יסתר נוחם ולא יבא נגד עיני, כי העם אין מתנחמים ומתחרטים על מעשיהם ואני לא אנחם על הרעה:
ביאור המילות
"שאול, מות, אפדם, אגאלם". השאול מציין הבור העמוק שא"א לצאת משם, ולפעמים יצייר השאול אחר המות והוא הקבר, ולפעמים יצוייר בו עודו בחיים, כמו מימי שלג שאול חטאו (איוב כ"ד, י"ט) נבלעם כשאול חיים (משלי א') לפירושי. ובזה מדבר פה שהקדים שאול למות, ומצייר את הגלות, ויש הבדל בין גאולה ופדיה, שהגאולה מציין גם הקורבה ושהוא גואלו הקרוב אליו, כמ"ש (ישעיה ל"ה ובכ"מ) והוא מוסיף על הפדיה שמיד המות יגאלם מצד קורבתו אליהם ויקר בעיני ה' המותה לקרוביו:
"דבריך". מענין דבר, ומות הוא שם הקריאה, אתה מות, כמו מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים, וקטב שם רוח ואויר הממית, כמו קטב מרירי, והוא נמצא בשאול ומעמקי אדמה ששם ימצא אויר פחמי ארסי:
"נחם". שם המופשט של ההתנחמות והחרטה, והמליץ ימתיק במליצתו גם שיתוף תנחומין שהוא נמצא בין אחים, האח ינחם את אחיו, ובשם אחים ימתיק שיתוף מלת אחו, כמו ישגא אחו בלא מים (איוב ה') על שגדלים כאחים כולם בשורש אחד, ולכן תפס במליצתו מלת יפריא, והאחים גדלים על מים, והרוח החם הבא ממדבר ציה מיבש הלחות והאחו, ועפ"י השקפה זו תפס המליצה שהרוח יבוש מקורו, וכ"ז מגדיל ציורי המליץ בהשתלשלות הרעיונות ושתופיהם בהתנשאות כח המליצה:
(טו) "ויבוש מקורו ויחרב מעינו". המקור הוא במעמקי האדמה, וממנו יבעו המים אל המעין, כמ"ש משלי (כ"ה כ"ו), ויש הבדל בין יבש ובין חרב, שהיבש הוא לגמרי, וחרב יהיה גם בהיותו לח קצת (כמ"ש בכ"מ), ומצייר שהמקור הוא יבש לגמרי כי אם יהיה בו עוד לחלוחית יטיף אל המעין, ועי"כ חרב המעין ומתחיל להתיבש כי לא יזל אליו מים מן המקור:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "הושע יג יד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.