רש"י על הושע יג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על הושעפרק י"ג • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע י"ג, י"ד:

מִיַּ֤ד שְׁאוֹל֙ אֶפְדֵּ֔ם מִמָּ֖וֶת אֶגְאָלֵ֑ם אֱהִ֨י דְבָרֶ֜יךָ מָ֗וֶת אֱהִ֤י קׇֽטׇבְךָ֙ שְׁא֔וֹל נֹ֖חַם יִסָּתֵ֥ר מֵעֵינָֽי׃


"מיד שאול אפדם" - אני הוא שהייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות אבל עתה

"אהי דבריך מות" - אשים עצמי לדבר עליך דברי מות

"אהי קטבך" - קוטב עליך גזרת שאול

"נוחם יסתר מעיני" - לא אנחם על הרעה הזאת נוחם לשון ניחום והמ"ם משורש התיבה כמו מ"ם של נועם שהרי הטע' למעלה והחי"ת נקוד פתח ואם היה לשון נח והמ"ם משמש בו לשון רבים היה טעמו תחת החי"ת ונקודה קמץ נוחם רוחם