קטגוריה:דברים כ טו

<< | ספר דברים • פרק כ' • פסוק ט"ו | >>

מהדורת הכתיב:

כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה.

המהדורה המנוקדת:

כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכׇל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה.

המהדורה המוטעמת:

כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכׇל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְ/כָל־הֶ֣/עָרִ֔ים הָ/רְחֹקֹ֥ת מִמְּ/ךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵ/עָרֵ֥י הַ/גּֽוֹיִם־הָ/אֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):

כֵּ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) תַּעֲשֶׂה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הָרְחֹקֹ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) מִמְּךָ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)

מְאֹ֑ד אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אֲשֶׁ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)

לֹא־מֵעָרֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַגּֽוֹיִם־הָאֵ֖לֶּה טפחא (מלך, דרגא 2)

הֵֽנָּה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה שבעה עממים של כנען הֵנָּה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	כֵּן תַּעֲבֵיד לְכָל קִרְוַיָּא דְּרַחִיקִין מִנָּךְ לַחְדָּא דְּלָא מִקִּרְוֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין אִנִּין׃
ירושלמי (יונתן):	הֵיכְנָא תַּעַבְדוּן לְכָל קִירְוַיָא דִרְחִיקִין מִנְכוֹן לַחֲדָא דְּלָא מִקִרְוֵי שִׁבְעָתֵי עַמְמַיָא הָאִלֵּין הִינוּן:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

קכב.

כן תעשה לכל הערים הרחוקות . הרחוקות בתורה הזאת ואין קרובות בתורה הזאת.

( אשר לא מערי הגוים האלה הנה ) רק מערי העמים האלה לא תחיה כל נשמה . (סנהדרין סז) בסייף.

כי החרם תחרימם . יכול ביזתם תהיה אסורה לך? ת"ל (דברים ו) ובתים מלאים כל טוב .

החתי והאמורי הכנעני . כשהוא אומר כאשר צוך ה' א-להיך , לרבות את הגרגשי.

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

קכב.

כן תעשה . ר"ל בתורה הזאת, שהיא תורה האחרונה, שתתנהג עמהם כשאינם משלימים להחיות הנשים והטף, אינו נוהג בשבע אומות; כי בהם לא תחיה כל נשמה , "בסייף", כמ"ש ויכהו לפי חרב . כן הוא לדעת הרמב"ם והרמב"ן. אבל לדעת רש"י, גם בתורה הקודמת, של פתיחת השלום, אין נוהג בשבעה אומות כנ"ל.

וממ"ש כי החרם תחרימם , יש לטעות להחרים את השלל לגבוה כמו ביריחו! על זה אמור ובתים מלאים כל טוב . ויש לפרש, שר"ל להתיר ביזתם - אפילו כתלי דחזירי, שלמד מן ובתים מלאים כל טוב ; כמ"ש (בחולין יז).