מ"ג דברים כ טז
כתיב:
רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה.
מנוקד:
רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לֹא תְחַיֶּה כׇּל נְשָׁמָה.
עם טעמים:
רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כׇּל־נְשָׁמָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לְחוֹד מִקִּרְוֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא לָא תְּקַיֵּים כָּל נִשְׁמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד מִקִּרְוֵי עַמְמַיָא הָאִילֵן דַּיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן אַחֲסָנָא לָא תְקַיְימוּן כָּל נִשְׁמָא: |
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכב.
כן תעשה . ר"ל בתורה הזאת, שהיא תורה האחרונה, שתתנהג עמהם כשאינם משלימים להחיות הנשים והטף, אינו נוהג בשבע אומות; כי בהם לא תחיה כל נשמה , "בסייף", כמ"ש ויכהו לפי חרב . כן הוא לדעת הרמב"ם והרמב"ן. אבל לדעת רש"י, גם בתורה הקודמת, של פתיחת השלום, אין נוהג בשבעה אומות כנ"ל.
וממ"ש כי החרם תחרימם , יש לטעות להחרים את השלל לגבוה כמו ביריחו! על זה אמור ובתים מלאים כל טוב . ויש לפרש, שר"ל להתיר ביזתם - אפילו כתלי דחזירי, שלמד מן ובתים מלאים כל טוב ; כמ"ש (בחולין יז).