קטגוריה:דברים כז ט
וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך.
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כׇּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.
וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
וַיְדַבֵּ֤ר וַ - ו' החיבור
יְדַבֵּ֤ר - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1696
מורפ': HC/Vpw3ms מֹשֶׁה֙ מֹשֶׁה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֲנִ֣ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/d/3548
מורפ': HC/Td/Ncmpa הַלְוִיִּ֔ם הַ - מילית, ה' הידיעה
לְוִיִּ֔ם - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3881
מורפ': HTd/Ngmpa אֶ֥ל אֶ֥ל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp לֵאמֹ֑ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֑ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc הַסְכֵּ֤ת הַסְכֵּ֤ת - פועל, הפעיל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5535
מורפ': HVhv2ms׀ וּשְׁמַע֙ וּ - ו' החיבור
שְׁמַע֙ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8085
מורפ': HC/Vqv2ms יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp הַיּ֤וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
יּ֤וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3117
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּה֙ - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms נִהְיֵ֣יתָֽ נִהְיֵ֣יתָֽ - פועל, נפעל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVNp2ms לְעָ֔ם לְ - מילת יחס
עָ֔ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/5971 a
מורפ': HR/Ncmsa לַיהוָ֖ה לַ - מילת יחס
יהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np אֱלֹהֶֽיךָ אֱלֹהֶֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 430
מורפ': HNcmpc/Sp2ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיְדַבֵּ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וְהַכֹּהֲנִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) הַלְוִיִּ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶ֥ל מרכא (משרת, דרגא 5) כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
לֵאמֹ֑ר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הַסְכֵּ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) ׀ פסיק (לא מנוגן, דרגא 6) וּשְׁמַע֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַיּ֤וֹם מהפך (משרת, דרגא 5) הַזֶּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נִהְיֵ֣יתָֽ מונח (משרת, דרגא 5) לְעָ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לַיהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֱלֹהֶֽיךָ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַסְכֵּת היה בשקט והקשב וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל! הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּמַלֵּיל מֹשֶׁה וְכָהֲנַיָּא לֵיוָאֵי עִם כָּל יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר אַצֵּית וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל יוֹמָא הָדֵין הֲוֵיתָא לְעַם קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַלֵיל משֶׁה וְכַהֲנַיָא בְּנֵי לֵוִי עִם כָּל עַמָא לְמֵימָר צַיְיתוּ וּשְׁמָעוּ יִשְרָאֵל יוֹמָנָא הָדֵין אִתְבְּחַרְתּוּן לְמֶהֱוֵי עַמָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם – בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם בָּאתָ עִמּוֹ בַּבְּרִית (ברכות ס"ג ע"ב).
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" הסכת" צייר במחשבתך כמו את סכות מלככם:
" ושמע" והתבונן:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ההתעוררות מצד בני ישראל לקבל התורה אלא מצד ה' ששלח את משה להגיד להם דברים טובים כמו שבא בארך בפ' יתרו וה' נראה להם בהר סיני בקולות וברקים וענן כבד שתהיה נשרשת בהם היראה כמ"ש ויאמר משה וגו' ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. ולכן אמרו רק כל אשר דבר ה' נעשה כדרך העושה מיראה שיאמר שיעשה ככל אשר יצווה ולא אמרו נשמע כי העושה מיראה אינו רוצה להבין כלל תכלית המעשה, רק אחרי ששמעו עשרת הדברים והמשפטים שבפ' משפטים ואחרי שקרא משה באזני העם את ספר הברית אז אמרו נעשה ונשמע שבתחלה יעשו מפני היראה וגם ישמעו ויראו להבין טעם הדברים והתחילו גם מצדם להתעורר להתקרב לתורת ה'. אבל ברית ערבות מואב שהיה אחרי שאמר משה כל דברי התורה שכתבנו לעיל שנתלהבה נפשם להתדבק בה' וקבלו על נפשם בחשק נפלא לקבל כל התורה וע"י התעוררותם הבטיחם ה' כל הדברים שהבטיח להם מקודם בהר סיני ולכן אצלם תהיה השמיעה קודם המעשה שהשמיעה היא ההבנה. שכן דרך העושה מאהבה כשישמע צווי מאוהבו הוא משתדל לדעת תכלית חפץ אוהבו המצוה ומה תועלת ימצא במעשה הזה למען יוכל למלאות כל חפץ אוהבו לא למען דעת אם יש טעם לחפץ הזה יעשה ואם לא יעשה. ובזה יבואר הפרשה וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר כאשר יבואר להלן כי עד עתה היו במדרגת בנים לה', ועתה נעשו במדרגת עם ה' וה' מלכם. ודרך המלך כשיצוה מה לעמו יצרף עמו גם מנבחרי העם. ולזה צריך עתה הכהנים והלוים שהמה הנבחרים לעמוד לפני ה' בעניני הקדושה. הסכת ושמע ישראל שתשמע ותבין. כדרך העובד מאהבה. היום הזה שסיים משה משנה התורה. נהיית לעם לה' אלהיך בעצמך קבלת עול מלכותו באהבה ודבקות כנ"ל שע"י משנה התורה נכנסו לברית ערבות מואב:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כז ט"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.