קטגוריה:דברים כא טז
והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר.
וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר.
וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ הַנְחִיל֣וֹ אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה ל֑וֹ לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃
וְהָיָ֗ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֗ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms בְּיוֹם֙ בְּ - מילת יחס
יוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc הַנְחִיל֣וֹ הַנְחִיל֣ - פועל, הפעיל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5157
מורפ': HVhc/Sp3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בָּנָ֔יו בָּנָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc/Sp3ms אֵ֥ת אֵ֥ת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־יִהְיֶ֖ה יִהְיֶ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms ל֑וֹ ל֑ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3ms לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יוּכַ֗ל יוּכַ֗ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms לְבַכֵּר֙ לְ - מילת יחס
בַכֵּר֙ - פועל, פיעל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/1069
מורפ': HR/Vpc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־הָ֣אֲהוּבָ֔ה הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
אֲהוּבָ֔ה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/157
מורפ': HTd/Vqsfsa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־פְּנֵ֥י פְּנֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 6440
מורפ': HNcbpc בֶן בֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׂנוּאָ֖ה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8130
מורפ': HTd/Vqsfsa הַבְּכֹֽר הַ - מילית, ה' הידיעה
בְּכֹֽר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1060
מורפ': HTd/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
בְּיוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַנְחִיל֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) אֶת־בָּנָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֵ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
ל֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יוּכַ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)
לְבַכֵּר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַל־פְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
הַבְּכֹֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ כשהוא מחלק את רכושו כירושה לפני מותו אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, לֹא יוּכַל לְבַכֵּר להעדיף אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי בְּיוֹמָא דְּיַחְסֵין לִבְנוֹהִי יָת דִּיהֵי לֵיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְבַכָּרָא יָת בַּר רְחוּמְתָא עַל אַפֵּי בַר שְׂנוּאֲתָא בּוּכְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי בְּיוֹם אַחֲסִינְתֵּיהּ יַת בְּנוֹי יַת נִיכְסִין דִּיהֵי לֵיהּ לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְמִתַּן חוּלַק בְּכוֹרוֹתָא לְבַר רְחוּמְתָּא עַל אַנְפֵּי בִּיר סְנֵיתָא דְהוּא בּוּכְרָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה ביום הנחילו את בניו . (ב"ב יג וש"נ) ביום מפילים נחלות, ואין מפילים נחלות בלילה.
את אשר יהיה לו . מכאן שהבן נוטל בראוי כבמוחזק.
כה.
לא יוכל לבכר . מלמד שאינו רשאי לבכר. יכול לא יהיה רשאי לבכר, ואם בכר יהיה מבוכר? תלמוד לומר לא יכול לבכר . הא אם בכר - אינו מבוכר.
כו.
את בן האהובה . [על פני.] (בכורות מו) כיון שיצא ראשו ורובו בחיים, פוטר את הבא אחריו מן הבכורה.
על פני בן השנואה הבכור . אף על פי שבן הבכור לשנואה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
כד.
והיה ביום הנחילו את בניו, את אשר יהיה לו . כבר בארתי בהתו"ה צו מ באורך, שדרך הלשון לציין קשור הזמן, ע"י הב' הנלוה אל המקור, או ע"י מלת "בעת". וכ"מ שציין ע"י מלת "ביום" יכוין שיהיה באותו יום, או ביום ולא בלילה. וע"כ אמרו (ב"ב קיג, סנהדרין לד) "אין מפילים נחלות בלילה" ועי' פי' בגמ' שם.
ובמ"ש " את אשר יהיה לו ", והיה לו לומר "את אשר לו", מלמד שינחיל גם אשר יהיה לו בעתיד, כי הבן נוטל בראוי כבמוחזק. משא"כ הבכור, נוטל בכל אשר ימצא לו , שכבר נמצא, לא אשר יהיה. כמו שיתבאר (תצא כט).
כה.
לא יוכל לבכר . חז"ל הבדילו פה, בין האזהרה סתמית " לא יבכר "; ובין האזהרה המצוינת במלת " לא יוכל ", שזה מציין שאין ביכלתו כלל על הדבר הזה, ואם עשה אינו כלום.
והנה יפלא, שזה ניחא לאביי דס"ל דכ"מ דא"ר (=דסבירא ליה דכל מקום דאמר רחמנא) לא תעביד, אי עביד מהני. אבל לרבא דס"ל לא מהני, למה כתב " לא יוכל ", הלא גם אם יכתוב "לא יבכר" נדע דלא מהני! מזה מוכרח שיטת הרמב"ם שס"ל שזה אינו לאו, כמ"ש במצוה רמ"ח, שהוא רק משפט ממשפטי הירושות.
והרמב"ן בסוף השגותיו למל"ת, כתב ששכח הרמב"ם מצות ל"ת של " לא יוכל לבכר ". ולפ"ז י"ל (=יש לו) ראיה מכאן, שאינו אזהרה רק משפט ממשפטי הירושה, ללמד שאם בכרו - אינו מבוכר.
כו.
על פני בן השנואה . מל' "על פני", מלמד משיצא ראשו ורובו, היינו רוב ראשו. ועי' בבכורות מז ושו"ת חתם סופר (אה"ע ח"ב ס"ס קמז) ואכמ"ל.
ומ"ש על בן השנואה , ר"ל, וכ"ש שלא יבכר על בן האהובה הבכור.
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ולא אמר ביום הנחילו את אשר יהיה לו את בניו, להסמיך תיבת הנחילו למאמר את בניו, לרמוז סברת חכמים שאמרו (ב"ב ק"ל א) שיכול האב להנחיל לבן אחד מבניו יותר ממה שנוגע לו כפי החלוקה:
"לא יוכל לבכר וגו'". ואם ביכר עובר בלאו, ובזה יתיישב מה שהקשו התוספות שם בדיבור המתחיל תלמוד לומר לסברת רבנן:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ביום הנחילו את בניו. ס"ת מותו רמז למאי דא"ר יהודה ג' שנכנסו לבקר החולה ביום רצו כותבין רצו עושין דין בלילה כותבין ואין עושין דין וזה מה שמצוה בשעת מיתה אם הוא ביום יש לו תורת דין:
את אשר יהיה לו. בגימ' מלמד שהבן נוטל בראוי כבמוחזק:
את אשר יהיה לו. ס"ת תורה שלא ינחיל לעבור על דברי תורה ואם נתן לאחר בלשון ירושה לא אמר כלום מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה אין בדבריו כלום:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כא טז"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.