מ"ג דברים כא טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים כא · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־ל֣וֹ בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ר לַשְּׂנִיאָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יִהְוְיָן לִגְבַר תַּרְתֵּין נְשִׁין חֲדָא רְחוּמְתָא וַחֲדָא שְׂנוּאֲתָא וִילִידָן לֵיהּ בְּנִין רְחוּמְתָא וּשְׂנוּאֲתָא וִיהֵי בְּרָא בּוּכְרָא לִשְׂנִיאֲתָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם תֶּהֶוְיָין לִגְבַר תַּרְתֵּין נְשִׁין חֲדָא רְחִימְתָּא לֵיהּ וַחֲדָא סְנִיתָא לֵיהּ וִילֵדַן לֵיהּ בְּנִין רְחוּמְתָּא וּסְנוּתָא וִיהֵי בִּיר בּוּכְרָא לִסְנֵיתָא:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"והיה הבן הבכור וגו'".

אמר הכתוב בדרך ודאית, על דרך אומרו (בראשית כ"ט) וירא ה' כי שנואה לאה, כי ה' יראה בנשברי לב לסומכם:

<< · אור החיים על דברים · כא · טו · >>

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה


יז.

כי תהיין לאיש שתי נשים . במי שיש לו בהם הויה, (יבמות כב) יצאו שפחה ונכרית שאין בהם הויה. (שתים כמשמעו) [משמע], מוציא את אלו ומוציא את היבמה! [מוציא אני את אלו, שאין להן קדושין עליו ולא על אחרים; ולא אוציא את היבמה, שכן ישנה בקדושין אצל אחרים].

יח.

רבי שמעון אומר, בדרך ארץ הכתוב מדבר. מגיד שסופו להיות שונא אותה ואוהב אחרת.

יט.

וילדו לו בנים . להוציא את הספק, בן תשעה לראשון או בן שבעה לשני.

כ.

אין לי אלא היוצא ממקום הלידה. יוצא דופן מנין? תלמוד לומר וילדו לו , מכל מקום.

כא.

(ד"א,) כי תהיין לאיש שתי שנים . אין לי אלא שתים. מנין שאפילו הן מרובות? תלמוד לומר נשים .

אין לי אלא בזמן שהן מרובות, ומקצתן אהובות ומקצתן שנואות. מנין שאפילו כולן אהובות, אפילו כולן שנואות? תלמוד לומר ( אהובה ) האהובה ( שנואה ) והשנואה , ריבה הכתוב.

אין לי אלא בזמן שהן מרובות, וכולן אהובות או כולן שנואות. מנין אפילו הן שתים? תלמוד לומר שתי נשים .

אין לי אלא בזמן שהן שתי נשים (,אחת אהובה ואחת שנואה). מנין אפילו אחת והיא אהובה, אפילו אחת והיא שנואה? תלמוד לומר " אהובה " " אהובה ", " שנואה " " שנואה ", ריבה הכתוב.

כב.

[ד"א,] איזו היא אהובה - (קדושין מח וש"נ) אהובה לפני המקום, שנואה - זו שנואה לפני המקום. יכול אין לי אלא אנוסה ומפותה, שאינן לו כדרך כל הנשים. מנין אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט? תלמוד לומר " שנואה " " שנואה ", ריבה את העריות שהן בלא תעשה.

ועדיין לא ארבה את העריות, שחייבים עליהן כרת בידי שמים. תלמוד לומר " שנואה " " שנואה ", ריבה את העריות שהן בלא תעשה, וחייבים עליהן כרת.

(קדושין מח) יכול אפי' שפחה ואפילו נכרית, תלמוד לומר כי תהיין לאיש , כל שיש בה הויה, יצאו אלו שאין בהם הויה.

וילדו לו בנים . מי שהולדות שלו. יצאו אלו, שאין הולדות שלו.

כג.

ד"א וילדו לו בנים , הבנים בתורה (=בדין) הזאת ואין הבנות בתורה הזאת. לפי שמצאנו, שהבנות נכנסות בנחלה תחת האחים, לחלוק בשוה. יכול תהיה בכורה נוהגת בהם? תלמוד לומר וילדו לו בנים , בנים בתורה הזאת ואין הבנות בתורה הזאת.

והיה הבן . (ב"ב קכ) ולא טומטום ואנדרוגינוס.

הבכור . (ב"ב קכז) ולא הספק.

לשניאה . הכתוב מבשרך, שבן הבכור לשניאה.

<< · מ"ג דברים · כא · טו · >>