אור החיים על דברים כא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"הנחילו את בניו את אשר וגו'".

ולא אמר ביום הנחילו את אשר יהיה לו את בניו, להסמיך תיבת הנחילו למאמר את בניו, לרמוז סברת חכמים שאמרו (ב"ב ק"ל א) שיכול האב להנחיל לבן אחד מבניו יותר ממה שנוגע לו כפי החלוקה:

"לא יוכל לבכר וגו'". ואם ביכר עובר בלאו, ובזה יתיישב מה שהקשו התוספות שם בדיבור המתחיל תלמוד לומר לסברת רבנן:

<< · אור החיים על דברים · כא · טז · >>