קטגוריה:דברים ד מג

<< | ספר דברים • פרק ד' • פסוק מ"ג | >>

את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי.

אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי.

המהדורה המוטעמת:

אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאֿוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בֶּ֧צֶר בֶּ֧צֶר - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1221
מורפ': HNp בַּמִּדְבָּ֛ר בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מִּדְבָּ֛ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/4057 b
מורפ': HRd/Ncmsa בְּאֶ֥רֶץ בְּ - מילת יחס
אֶ֥רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc הַמִּישֹׁ֖ר הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּישֹׁ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/4334
מורפ': HTd/Ncmsa לָרֻֽאוּבֵנִ֑י לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
רֻֽאוּבֵנִ֑י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/7206
מורפ': HRd/Ngmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־רָאמֹ֤ת רָאמֹ֤ת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7216
מורפ': HNp בַּגִּלְעָד֙ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
גִּלְעָד֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/1568
מורפ': HRd/Np לַגָּדִ֔י לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
גָּדִ֔י - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/1425
מורפ': HRd/Ngmsa וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־גּוֹלָ֥ן גּוֹלָ֥ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1474
מורפ': HNp בַּבָּשָׁ֖ן בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
בָּשָׁ֖ן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: b/1316
מורפ': HRd/Np לַֽמְנַשִּֽׁי לַֽ - מילת יחס, ה' הידיעה
מְנַשִּֽׁי - שם עצם, ייחוס, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/4520
מורפ': HRd/Ngmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

אֶת־בֶּ֧צֶר דרגא (משרת, דרגא 5) בַּמִּדְבָּ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)

בְּאֶ֥רֶץ מרכא (משרת, דרגא 5) הַמִּישֹׁ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

לָרֻֽאוּבֵנִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְאֶת־רָאמֹ֤ת מהפך (משרת, דרגא 5) בַּגִּלְעָד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לַגָּדִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶת־גּוֹלָ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) בַּבָּשָׁ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)

לַֽמְנַשִּֽׁי סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר - לָרֻאוּבֵנִי, וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד - לַגָּדִי, וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן - לַמְנַשִּׁי.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	יָת בֶּצֶר בְּמַדְבְּרָא בַּאֲרַע מֵישְׁרָא לְשֵׁיבֶט רְאוּבֵן וְיָת רָאמוֹת בַּגִּלְעָד לְשֵׁיבֶט גָּד וְיָת גּוֹלָן בְּמַתְנַן לְשִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה׃
ירושלמי (יונתן):	יַת כְּוָתִירִין בְּמַדְבְּרָא בְּאַרַע מִישְׁרָא לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְיַת רָמָתָא בְגִלְעָד לְשֵׁבֶט גָּד וְיַת דַּבְרָא בְּמַתְנָן לְשֵׁבֶט מְנַשֶּׁה:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

את בצר במדבר. וכתיב בתריה וזאת התורה, ודרשו רז"ל במסכת מכות פרק ואלו הן הגולין מכאן שדברי תורה הן מקלט ואפילו ממלאך המות, כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה יכיל מלאך המות למקרב גביה דלא הוה שתיק פומיה מגרסיה, סליק אארזא דבי רב, פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה. ושם עוד אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרה של רומי לטעות, דכתיב (ישעיה סג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, טעה שאינה קולטת אלא בצר במדבר והוא גולה לבצרה, טעה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד, טעה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך. בארץ המישור לראובני. בחלקו של ראובן. מה טעם, לפי שראובן פתח בהצלת נפשות תחלה, שנאמר (בראשית לז) וישמע ראובן ויצילהו מידם, וכתיב (שם) ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם, לכך מפרישין ערי מקלט בחלקו של ראובן. וזה שכתוב (משלי כח) אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו, עד בור, עד תחומו של ראובן שכתוב בו (בראשית לז) וישב ראובן אל הבור.