קטגוריה:דברים א כה

[נז] מלמד שארץ ישראל גבוהה וכו'. אבל מן "ויעלו" (פסוק כד) לא מפיק, שמא לישנא מעליא נקט - דהליכה בלשון עליה, שהוא לשון טוב ומעולה. אבל מן "ויורידו" איכא למידק, שאם לא היה ארץ ישראל גבוהה, לא כתב "ויורידו". ועוד, "ויעלו" לאו ראיה, דשמא המקום שהתחילו ללכת ולרגל הוא גבוה, ושפיר קאמר "ויעלו", אף על גב שעיקר ארץ ישראל אינו גבוה. אבל מדכתיב "ויורידו", הוי שפיר ראיה, דאם כל ארץ ישראל אינו גבוה מכל [הארצות], לא הוי ליה לומר "ויורידו", דהא לא שייך לומר "ויורידו" רק על התחלת הירידה. ואם אדם בא ממקום ואינו יורד, ולבסוף יורד, לא יאמר בזה שירד. אבל עליה שפיר יאמר "ויעלו בנגב" (במדבר י"ג, כ"ב), אף על גב שאינו עולה רק בהתחלת (עליתו) [הליכתו], ופשוט: [נח] מי הם שאמרו טובתה. והא דכתיב בפרשת שלח לך (במדבר י"ג, כ"ז) שאף המרגלים אמרו בטובתה, לפי שכל לשון שקר שאין אומרים בתחלה דבר אמת אינה מתקיים (רש"י שם), הכא ליכא למימר כן, שהרי לא נזכר כאן שום רעה, אלא טובה בלבד, אם כן לא אמרו זה רק יהושע וכלב. ועוד, דזה הכל היה תוכחה לישראל, שלא רצו לעלות, כדכתיב בקרא (פסוק כו) "ולא אביתם לעלות", ואם כן על כרחך לא היה זה מה שאמר הכתוב "ויאמרו טובה הארץ" דברי המרגלים, דמשמע שבא להאשימם שהיו אומרים טובתה, ואפילו הכי לא רצו לעלות, דהא אדרבה, המרגלים הם המסו את לבבם שלא יעלו, ולא היה זה להזכיר לישראל. אלא על כרחך איהושע וכלב קאי, שהיו אומרים בטובתה, והיה להם להאמין להם יותר מן המרגלים, דמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי (יבמות דף צג:), לאפוקי המרגלים שאומרים דבר שקר כדי שלא יעלו, ואם לא היו עולים לא היו נמצאים משקרים:בד"ה ויאמרו כו' בסופו ובאמ' לדעתי שהרא"ם ז"ל לא דק שרש"י ז"ל כתב שמה שנאמר בפר' דברים ויאמרו טובה הארץ לא היתה הכוונה רק על יהושיע וכלב לפי שהמרגלי' האחרים מעולם לא אמרו על הארץ שהיא טובה אבל אמרו זבת חלב ודבש היא ולא אמרו טובה היא רק יהושיע וכלב שנאמר ויהושיע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים וגו' טובה הארץ מאד כי לא תקרא הארץ טובה בהיות ארץ זבת חלב ודבש אדרבה ארץ אוכלת יושביה ואין מקום לטענת הרא"ם על רש"י לשון ספר מעשה יי':